חושן משפט רמ״דChoshen Mishpat 244

Se’if 1א׳

האומר לשנים לכתוב שטר מתנה לפלוני. ובו סעיף אחד: המתנה כגט שאין אדם יכול למסור דברים לשליח כיצד אמר לשלשה אמרו לפלוני ופלוני שיכתבו ויחתמו בשטר מתנה ויתנוהו לפלוני אין זה כלום ואם אמרו לאותם העדים וכתבו ונתנו למקבל לא קנה (וכ"ש אם חתמו הם בעצמם) (טור) וכן אם אמר לשנים כתבו וחתמו בשטר מתנה ותנוהו לפלוני אינם יכולים לומר לסופר לכתוב אלא הם עצמם כותבים ויש מכשירי' באומר אמרו לפלוני ופלוני שיכתבו ויחתמו בשטר מתנה ויתנוהו לפלוני:

One who says to two to write a document of gift for so-and-so; it contains one se'if. A gift is like a bill of divorce, in that a man cannot hand over words to an agent. How? If he said to three: tell so-and-so and so-and-so to write and sign a document of gift and give it to so-and-so — this is nothing; and if they told those witnesses, and they wrote and gave it to the recipient, he has not acquired (and all the more so if they signed it themselves) (Tur). And likewise if he said to two: write and sign a document of gift and give it to so-and-so, they cannot tell a scribe to write; rather they themselves write. And there are those who validate it where he says: tell so-and-so and so-and-so to write and sign a document of gift and give it to so-and-so.