חושן משפט ר״חChoshen Mishpat 208

Se’if 1א׳

מקח שנעשה בצד איסור. ובו סעיף אחד: מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף בשווי המקח בשביל המתנת המעות או שפסק קודם שיצא השער ולא היה לו למוכר (וכן אם נשבע או נדר שלא למכור ועבר ומכר) (עיין בבית יוסף) ונתקיים בקנין או בא' מדרכי ההקנאות המקח קיים ויתן כשער של היתר ואין אחד מהם יכול לבטל המקח ומיהו הלוקח יכול לחזור בו שלא ליתן כשער היוקר (ואין חילוק בזה בין מקח או מתנה או מחילה או שאר דברים) (כ"כ ב"י):

A sale made in connection with a prohibition; it contains one se'if. A sale made in prohibition — for example, he added to the value of the merchandise on account of waiting for the money, or he fixed the price before the rate had come out, and the seller did not have it (and likewise, if he swore or vowed not to sell, and transgressed and sold) (see Beit Yosef) — and it was established by a kinyan (a formal act of acquisition) or by one of the ways of conveyance: the sale stands, and he shall pay at the permitted rate, and neither of them can cancel the sale. However, the buyer can retract from paying at the dear rate (and there is no distinction in this between a sale, or a gift, or a waiver, or other things) (so wrote Beit Yosef).