חושן משפט ר״דChoshen Mishpat 204

Se’if 1א׳

אימתי מקבל החוזר בו מי שפרע ומתי נקרא מחוסר אמנה. ובו יא סעיפים: מי שנתן דמים ולא משך המטלטלים אף ע"פ שלא נקנו לו המטלטלים כמו שנתבאר כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעש' ישראל וחייב לקבל מי שפרע ואפי' לא נתן אלא מקצת הדמים:

When one who retracts receives mi shepara (the curse pronounced upon one who retracts from a sale), and when one is called wanting in faithfulness; it contains eleven se'ifim. One who gave the price and did not draw the movables — even though the movables were not acquired by him, as was explained, whoever retracts, whether buyer or seller, has not acted as an Israelite should, and must accept mi shepara; and even if he gave only part of the price.

Se’if 2ב׳

נתן דמי המקח ונאנס קודם שיקחנו ואמר ליה תן לי מקחי או החזר לי מעותי אע"פ שיש עדים שאבד באונס ולא הי' כח במוכר להצילו ולא נתרשל בדבר ה"ז מחזיר הדמים ואין כאן מקום למי שפרע וי"א דהוא הדין למי שחוזר בו מפני שהוא ירא להפסיד כל המקח:

If he gave the price of the merchandise and it was lost by mishap before he took it, and he said to him: give me my merchandise or return me my money — even though there are witnesses that it was lost by mishap, and the seller had no power to rescue it, and was not negligent in the matter, he returns the price, and there is no place here for mi shepara. And some say that the same law applies to one who retracts because he fears he will lose the whole merchandise.

Se’if 3ג׳

הפוסק על שער שבשוק וקבל דמים ולא הי' לו אותו המין שפסק עליו נתבאר בסי' ר"ט (ע"ל סי' ר"ט סעיף ו):

One who fixes a price at the market rate and received money, and did not have that kind for which he fixed the price — it has been explained in siman 209 (see below, siman 209, se'if 6).