חושן משפט קל״וChoshen Mishpat 136

Se’if 1א׳

מי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה. ובו ב סעיפים: מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן ה"ז ישתמש בהן עד שיבא בעל הכלי ויטול שלו ודוקא שנתן לו האומן עצמו אבל אם לא נתנם לו אלא אשתו ובניו לא ואפי' אומן עצמו דוקא שאמר לו סתם הילך טלית אבל אם אמר לו הילך טליתך לא:

One whose vessels were exchanged in the house of mourning or of feasting; it contains two se'ifim. One whose vessels were exchanged for him at the craftsman's house — this one may use them until the owner of the vessel comes and takes his own. And that is specifically where the craftsman himself gave it to him; but if it was only his wife and his children who gave them to him, no. And even with the craftsman himself, it is specifically where he said to him without specifying: here is a cloak; but if he said to him: here is your cloak, no.

Se’if 2ב׳

נתחלפו לו כליו בבי' האבל או בבי' המשת' לא ישתמש בהם: הגה וכשיבא בעל החפץ צריך ליתן החפץ לבעליו אע"פ ששלו נאבד וכן כובסת עכו"ם המכבסת לרבים והביאה לאחד שאינו שלו (תרומת הדשן סימן שי"ט):

If his vessels were exchanged for him in the house of mourning or in the house of feasting, he shall not use them. Hagah [Rema]: And when the owner of the article comes, he must give the article to its owner, even though his own was lost; and likewise with a gentile washerwoman who washes for many and brought one person something that is not his (Terumat haDeshen, siman 319).