חושן משפט קל״דChoshen Mishpat 134

Se’if 1א׳

אומן שטוען בדבר שהוא אומן שקנאו מבעליו. ובו ו סעיפים: האומן בדבר שהוא אומן אין לו חזק' בכלי' שתחת ידו אחד כלים העשוים להשאיל ולהשכיר ואחד שאר כלים כיצד ראה כליו ביד האומן והביא עדים שהם יודעים שהכלים שלו הוא טוען ואומר לתקן נתתיו לך והאומן אומר לא בא לידי אלא במכירה או מתנה או שטען אתה נתתו לי אתה מכרתו לי אחר שבא לידי לתקנו אע"פ שמסרו לו שלא בפני עדים ואפילו אם שהה ביד האומן כמה שנים בעל הכלי נאמן ומוציאין אותו מיד האומן וישבע בעל הכלי היסת על טענתו ואם לא ראה הכלי ביד האומן אלא טען כלי פלוני נתתי לו לתקן והאומן אומר החזרתיו ומכרתו או נתתו לי במתנה (או לקוח הוא בידי) (טור ס"ב) האומן נשבע היסת ונפטר מתוך שיכול לומר להד"מ:

A craftsman who pleads, concerning a thing of his craft, that he bought it from its owner; it contains six se'ifim. The craftsman, in a thing of his craft, has no presumptive possession of the vessels under his hand — both vessels made to be lent and hired out and other vessels. How so? If one saw his vessels in the craftsman's hand, and brought witnesses who know that the vessels are his, and he pleads and says: I gave it to you to repair — and the craftsman says: it came into my hand only by sale or gift; or he pleaded: you gave it to me, you sold it to me, after it came into my hand to be repaired — even though he handed it to him not before witnesses, and even if it stayed in the craftsman's hand several years, the owner of the vessel is believed, and they take it out of the craftsman's hand; and the owner of the vessel swears the oath of hesset (the oath the Sages imposed on one who denies a claim outright) on his plea. And if he did not see the vessel in the craftsman's hand, but pleaded: I gave him such-and-such a vessel to repair — and the craftsman says: I returned it, and you sold it or gave it to me as a gift (or: it is bought in my hand) (Tur, se'if 2) — the craftsman swears the oath of hesset and is exempt, since he could say: these things never happened.

Se’if 2ב׳

ואפי' מסרו לתקן בעדים האומן נאמן מתוך שיכול לומר החזרתיו לפיכך נשבע האומן היסת ונפטר ואין מחייבין אותו להוציא הכלי ואם הוציאו הואיל ונראה הרי בע"ה מביא עדים שהוא שלו ונוטלו אף ע"פ שמסרו לו שלא בעדים.

And even if he handed it to him to repair before witnesses, the craftsman is believed, since he could say: I returned it; therefore the craftsman swears the oath of hesset and is exempt, and they do not oblige him to bring out the vessel. And if he brought it out, then since it is seen, the owner brings witnesses that it is his and takes it, even though he handed it to him not before witnesses.

Se’if 3ג׳

אע"פ שמסרו בעדים אם העדי' שראו החפץ בידו אין מכירים בודאי שזהו של המערער אלא שנדמה להם בסימנים כמו שלו אם טוען לא נתתו לי מעולם נאמן אבל אם טוען נתתו לי לתקן ושוב לקחתיו ממך אינו נאמן: הגה דאין כאן מיגו טוב שירא לומר להד"ם כיון שהעדים ראו כיוצא בזה בידו (טור ס"ב):

Even though he handed it over before witnesses, if the witnesses who saw the article in his hand do not recognise for certain that this is the challenger's, but it seems to them by its marks to be like his — if he pleads: you never gave it to me — he is believed; but if he pleads: you gave it to me to repair, and I afterwards bought it from you — he is not believed. Hagah [Rema]: For there is no good migo (a plea he could have made in which he would have been believed) here, since he is afraid to say: these things never happened, as the witnesses saw its like in his hand (Tur, se'if 2).