חושן משפט קי״גChoshen Mishpat 113

Se’if 1א׳

אין בע"ח טורף ממטלטלים המשועבדים. ובו ג סעיפים: אין בעל חוב טורף מהלקוחות אלא בקרקע שמכר או נתן הלוה אבל מטלטלין שמכר או נתן אינו טורף אפי' היו בידו בשעת הלואה ואפי' התרה המלוה בלקוחות שלא יקנו מטלטלי הלוה אין המלוה טורף מהם ואם נתנם במתנת שכיב מרע המלוה טורף מהם כמו שיתבאר בסימן רנ"ב ואם שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי יכול לטרוף המטלטלין מהלקוחות כמו שהוא טורף קרקע אפי' מכר הקרקעות קודם שיקנה המטלטלים והוא שכתב לו דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי או שיכתוב שהוא משעבדם לו מעכשיו:

A creditor does not seize from encumbered movables; it contains three se'ifim. A creditor seizes from the purchasers only land that the borrower sold or gave; but movables that he sold or gave he does not seize, even if they were in his hand at the time of the loan; and even if the lender warned the purchasers not to buy the borrower's movables, the lender does not seize from them. And if he gave them by the gift of a person dangerously ill, the lender seizes from them, as will be explained in siman 252. And if he bound movables to him by agav (acquired along with land) of land, he can seize the movables from the purchasers just as he seizes land, even if he sold the lands before he acquired the movables — provided that he wrote for him, "Not as an asmachta (an undertaking made to hang on a condition), and not as the mere forms of documents", or he writes that he binds them to him from now.

Se’if 2ב׳

כשמשעבדים מטלטלי אגב מקרקעי אין צריכים להיות צבורין בתוכם ואפילו מטלטלי דניידי כגון בעלי חיים ועבדים משתעבדי אפילו הקרקע כל שהוא יכול לשעבד הרבה מטלטלים ואם אין ללוה קרקע והמלוה זיכה לו בתוך שדהו באחת מהקנאות שקונים בהם קרקעות או שהשאילו או השכיר לו קרקע כל שהוא הרי זה מקנה עליו כל מטלטלין שירצה ואין צריך לסיים המקום שקנה אגבו המטלטלין ואם אין קרקע גם למלוה יכתוב הקניתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי ואגבן הקניתי לו המטלטלים ואע"פ שאין אנו יודעים לו קרקע הודאת בעל דין כמאה עדים לחובתו:

When they bind movables by agav of land, they need not be heaped up within it; and even movables that move, such as animals and slaves, are bound. Even land of any size can bind many movables. And if the borrower has no land, and the lender conferred on him within his own field by one of the modes of acquisition by which lands are acquired, or lent or hired him land of any size — this one conveys by it whatever movables he wishes, and he need not specify the place by agav of which he conveyed the movables. And if the lender too has no land, he writes, "I conveyed to him four cubits of land in my courtyard, and by agav of them I conveyed to him the movables"; and even though we do not know him to have land, the admission of a litigant is as a hundred witnesses against himself.

Se’if 3ג׳

בזמן הזה אפי' שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי אינו טורף ממטלטלין שמכר או נתן משום תקנת השוק ומיהו אם כתב לו דאקנה ואח"כ לוה מאחר וכתב לו דאקנה ובשניהם שעבד מטלטלי אגב מקרקעי וקדם השני ותפס מטלטלים שקנה קודם שלוה ממנו בא ראשון ומוציא ממנו אפילו בזמן הזה מפני שאין בזה משום תקנת השוק (ועיין לעיל סי' ס' וכ"כ בסי' ל"ז סעיף ט"ז):

In our time, even if he bound movables to him by agav of land, he does not seize movables that he sold or gave, because of the market ordinance. However, if he wrote de-akni (a clause binding property he would acquire later) for him, and afterwards borrowed from another and wrote de-akni for him, and in both he bound movables by agav of land, and the second went first and seized movables that he acquired before he borrowed from him — the first comes and takes them out of his hand, even in our time, because the market ordinance does not apply to this (and see above, siman 60; and so it is written in siman 37, se'if 16).