הלכות ברכות ב׳Blessings 2

Halacha 1א׳

סדר ברכת המזון כך היא:ראשונה ברכת הזן שנייה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ברכה ראשונה משה רבינו תקנה שנייה תיקן יהושע שלישית תיקן דוד ושלמה בנו רביעית חכמי משנה תקנוה.

The order of the Grace after meals is as follows: The first blessing is that beginning "Who feedeth"; the second is the blessing for the Promised Land; the third, that ending "Who rebuildeth Jerusalem"; the fourth, that beginning "Who is good and doeth good". The first blessing was instituted by Moses, our teacher; the second, by Joshua; the third, by David and Solomon, his son; the fourth, by the Sages of the Mishna.

Halacha 2ב׳

הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית ואכלו פתן אין מברכין לפניה ומברכין לאחר סעודתן שתי ברכות בלבד כדי שלא יבטלו מלאכת בעל הבית ברכה ראשונה כתיקונה שנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואם היו עושין בסעודתן בלבד או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין ד' ברכות כתיקונן כשאר כל אדם.

Laborers when taking a meal during the time that they are working for an employer, do not recite the blessing before the meal, so that they may not neglect his work, and only recite two blessings after it. The first of these two blessings is recited in its regular form. The second begins with the blessing for the Promised Land, includes a reference to the blessing, "Who will rebuild Jerusalem" and ends with the concluding formula of the second blessing, "Blessed art thou, O Lord, for the land and the food." If however the workmen's sole wage is their board, or if their employer takes the meal with them, they recite all the four blessings of the Grace after meals in their complete form as others do.

Halacha 3ג׳

ברכת הארץ צריך לומר הודייה בתחלתה ובסופה וחותם בה על הארץ ועל המזון וכל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו וצריך להזכיר בה ברית ותורה ולהקדים ברית לתורה שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ היא ברית מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות והתורה כולה נכרתו עליה שלש בריתות שנאמר אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב אתם נצבים וגו' לעברך בברית וגו'.

The blessing for the Promised Land must begin and end with thanksgiving and its concluding formula is "for the land and for the food". Whoever omits in this blessing the phrase, "a land, desirable, good and ample" has not fulfilled his duty. The Abrahamic covenant and the Torah must also be mentioned in it. The reference to the Covenant must come first, since the covenant referred to in the benediction for the land is the rite of circumcision in connection with which there were thirteen covenants, while in connection with the Torah there were only three, as it is said, "These are the words of the Covenant" (Deuteronomy 28:69); "beside the Covenant which He made with them in Horeb" (ibid. 28:69); "Ye stand this day … that thou shouldst enter into the Covenant (ibid. 29:9-11).

Halacha 4ד׳

ברכה שלישית פותח בה רחם יי' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך או נחמנו יי' אלהינו בירושלים עירך וחותם בה בונה ירושלים או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד.

The third blessing begins, "Have mercy, O Lord our God, upon us and upon Israel, Thy people, and upon Jerusalem Thy city, and upon Zion, the abiding place of Thy glory"; or "Comfort us, O Lord our God, in Jerusalem, Thy city", and concludes, "Who will rebuild Jerusalem" or "Who will comfort His people Israel in the rebuilding of Jerusalem". This benediction is accordingly styled "Comfort". Whoever has not mentioned in it the Sovereignty of the House of David has not fulfilled his duty. For this constitutes the very essence of the blessing. Israel's consolation will only be a complete consolation when the House of David will be restored to Sovereignty.

Halacha 5ה׳

בשבתות ובימים טובים מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע כיצד מתחיל נחמנו יי' אלהינו בציון עירך או רחם יי' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ומסיים מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים או בונה ירושלים ואומר באמצע בשבת אלהינו ואלהי אבותינו רצה והחליצנו יי' אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי הגדול והקדוש הזה כי יום זה גדול וקדוש הוא מלפניך נשבות בו וננוח בו באהבה כמצות רצונך ברצונך הנח לנו יי' אלהינו ואל תהא עלינו צרה ורעה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו ובימים טובים אומר יעלה ויבא וכן בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף באמצע ברכה שלישית יעלה ויבא.

On Sabbaths and Festivals, one begins [this blessing] and concludes it with Consolation, and includes a reference to the special holy character of the day. One begins, "Comfort us, O Lord our God, in Zion Thy city"; or "Have mercy, O Lord our God upon Israel, Thy people, and upon Jerusalem, Thy city", and ends, "Who comfortest Thy people Israel in the rebuilding of Jerusalem", or "Who rebuildest Jerusalem". In the middle of the blessing one adds, "O our God and God of our fathers, be pleased to fortify us by Thy commandments, and especially by the commandment of this great and holy seventh day, (since this day is great and holy before Thee*Omitted in the manuscript but included in the extant editions.*Omitted in the manuscript but included in the extant editions.*Omitted in the manuscript but included in the extant editions.), we will rest and repose thereon (in love) in accordance with the precept of Thy will. (In Thy favor, O Lord our God, grant us repose), and let there be among us no trouble, evil, sorrow nor sighing on the day of our rest". On the Festivals the formula beginning, "May our remembrance rise and come" is added in the third blessing, as also on the first day of the month and on the intermediate days of the festivals.

Halacha 6ו׳

בחנוכה ובפורים מוסיף באמצע ברכת הארץ על הנסים כדרך שמוסיף בתפלה ויום טוב או ראש חדש שחל להיות בשבת מזכיר רצה והחליצנו תחילה ואחר כך יעלה ויבא וכן ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מזכיר על הנסים בברכת הארץ ורצה והחליצנו ויעלה ויבא בנחמה.

On the Feast of Lights and on the Feast of Lots, there is added in the blessing for the Promised Land the formula beginning, "For the miracles" which is inserted on these days in the Amidah prayer. When a festival or the first day of the month falls on a Sabbath, the paragraph beginning, "Be pleased to fortify us" is said first, and then that beginning, "Let arise and come". So too, when the first day of the month of Tebeth falls on a Sabbath, the paragraph beginning, "For the miracles" is added in the blessing for the Promised Land and those respectively commencing, "Be pleased to fortify us" and "let arise and come" are added in the blessing for the comforting of Israel.

Halacha 7ז׳

ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות וכשמברך האורח אצל בעל הבית מוסיף בה ברכה לבעל הבית כיצד אומר יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא וכו' ויש לו רשות להוסיף בברכת בעל הבית ולהאריך בה.

In the fourth blessing, the sovereignty of God must be mentioned three times. When there is a guest at table who recites Grace after the meal, he adds a blessing for the host, as follows: "May it be the Supreme Will that the master of the house shall not suffer shame in this world nor be confounded in the world to come." The guest may add other blessings to this blessing for the host or expand it.

Halacha 8ח׳

וכשמברכין בבית האבל אומר בברכה רביעית המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו ומבקש רחמים על האבל לנחמו כפי מה שירצה וגומר הרחמן כו'.

When Grace is said in the home of a mourner, the following is added in the fourth blessing: "O living King who art kind and dealest kindly, true God and Judge Who judgest righteously and rulest in Thy world, doing therein according to Thy Will, Whose people and servants we are and Whom in all situations we have to thank and bless". The reciter of Grace then offers up a prayer at his discretion that the mourner shall be vouchsafed comfort, and continues, "May the All-merciful etc.".

Halacha 9ט׳

בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם ואין מברכין ברכה זו לא עבדים ולא קטנים עד כמה מברכין ברכה זו אם היה אלמון שנשא אלמנה מברכין אותה ביום ראשון בלבד ואם בחור שנשא אלמנה או אלמון שנשא בתולה מברכין אותה כל שבעת ימי המשתה.

In the home of the newly wedded, the marriage blessing is recited at every meal after the four blessings of the Grace. This blessing is not recited by slaves nor by minors (those under thirteen years of age). For how long a period is it recited? When a widower marries a widow, it is recited on the first day only. When a bachelor marries a widow or a widower marries a spinster, it is recited during the seven days of the festivity (after the marriage).

Halacha 10י׳

ברכה זו שמוסיפין בבית חתנים היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין במה דברים אמורים כשהיו האוכלין הם שעמדו בברכת נישואין ושמעו הברכות אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין.

The blessing which is added to the Grace in the bridegroom's home is the last of the seven marriage benedictions. And this rule applies if those at the meal attended the wedding and heard the blessings. But if there are other guests at the table who had not heard the blessings at the wedding ceremony, the seven blessings are recited for their sake, after Grace, provided however that a quorum of ten adult males is present, including the groom.

Halacha 11י״א

ואלו הן שבע ברכות:ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם יוצר האדם ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה יי' יוצר האדם שוש תשיש ותגל עקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך יי' משמח ציון בבניה שמח תשמח רעים ואהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך אתה יי' משמח חתן וכלה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה ורנה דיצה וחדוה אהבה אחוה שלום וריעות מהרה יי' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים [מחופתם] ונערים מנגינתם ברוך אתה יי' משמח חתן עם הכלה.

The following in brackets is omitted in the manuscript but included in the extant editions: [The seven benedictions are as follows: Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast formed man. Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast created all things to Thy glory. Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast formed man in Thine image, after Thy likeness, and hast prepared unto him out of his very self a perpetual fabric; blessed art Thou, O Lord, Creator of man. May she who was barren (Zion) be exceedingly glad and exult when her children are gathered within her in joy; blessed art Thou, O Lord, who makest Zion joyful through her children. O make these loved companions greatly to rejoice, even as of old Thou didst gladden Thy creature in the garden of Eden; blessed art Thou, O Lord, who makest bridegroom and bride to rejoice. Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast created joy and gladness, bridegroom and bride, mirth and exultation, pleasure and delight, love, brotherhood, peace and fellowship. Soon may there be heard in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem, the voice of joy and gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride, the jubilant voice of bridegrooms from their canopies and of youths from their feasts of song; blessed art Thou, O Lord, who makest the bridegroom to rejoice with the bride.]

Halacha 12י״ב

שכח ולא הזכיר בשבת או ביום טוב קדושת היום אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית בשבת אומר ברוך יי' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קדש ברוך אתה יי' מקדש השבת ביום טוב אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים ומתחיל בברכת רביעית וגומר ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית פוסק וחוזר לראש שהוא ברכת הזן.

If, on Sabbath or Festival, a person forgot to recite in the Grace after meals, the paragraph referring to the special sanctity of the day, and became aware of the omission before he began the fourth blessing, he says, on Sabbath, "Blessed be the Lord who has given rest to His people Israel, as a sign and holy covenant, blessed art Thou, O Lord, who hallowest the Sabbath". And on festivals he says, "Blessed be He who appointed feasts unto His people Israel for joy and gladness, blessed art Thou. O Lord who hallowest Israel and the festivals". He then begins the fourth blessing and continues to the end. If he only became aware of the omission after he had begun the fourth blessing, he stops and goes back to the beginning of the Grace, namely to the blessing for food.

Halacha 13י״ג

בראשי חדשים שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שיתחיל ברכה רביעית אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה ומתחיל בברכה רביעית וגומר ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית גומר אותה ואינו חוזר וכן בחולו של מועד ובחנוכה ובפורים שכח ולא הזכיר הענין בברכת המזון אינו חוזר.

If, on New Moons, one forgot to recite the paragraph beginning, "Let arise and come", and became aware of the omission before beginning the fourth blessing, he says, "Blessed is He who appointed New Moons unto His people Israel as a remembrance" and does not conclude with any other formula, (Blessed art Thou, O Lord, etc." as on Sabbaths and Festivals) but begins the fourth blessing and continues to the end. If he became aware of the omission after he had begun the fourth blessing, he continues to the end and does not go back. So too, on the intermediate days of the festivals and on the Feast of Lights and the Feast of Lots, if he forgot and made no reference to the special character of the day he does not go back.

Halacha 14י״ד

מי שאכל ושכח ולא בירך אם נזכר קודם שיתעכל המאכל שבמעיו חוזר ומברך נתעכל המזון שבמעיו אינו חוזר ומברך וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך או לא בירך חוזר ומברך והוא שלא נתעכל המזון שבמעיו.

If one forgot to say Grace after a meal, and became aware of the omission before the meal was digested*as long as he is not hungry. he goes back and recites Grace. Once the food has been digested, he does not go back to say Grace. So too, if he has forgotten whether he had said Grace or not, he recites it as long as the meal is not yet digested.