The Rambam · Sefer Ahavah
הלכות ברכות ב׳Blessings 2
Chapter 2 of 11 in Blessings — 14 halachot
Halacha 1א׳
סדר ברכת המזון כך היא:ראשונה ברכת הזן שנייה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ברכה ראשונה משה רבינו תקנה שנייה תיקן יהושע שלישית תיקן דוד ושלמה בנו רביעית חכמי משנה תקנוה.
The order of the Grace after meals is as follows: The first blessing is that beginning "Who feedeth"; the second is the blessing for the Promised Land; the third, that ending "Who rebuildeth Jerusalem"; the fourth, that beginning "Who is good and doeth good". The first blessing was instituted by Moses, our teacher; the second, by Joshua; the third, by David and Solomon, his son; the fourth, by the Sages of the Mishna.
Halacha 2ב׳
הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית ואכלו פתן אין מברכין לפניה ומברכין לאחר סעודתן שתי ברכות בלבד כדי שלא יבטלו מלאכת בעל הבית ברכה ראשונה כתיקונה שנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואם היו עושין בסעודתן בלבד או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין ד' ברכות כתיקונן כשאר כל אדם.
Laborers when taking a meal during the time that they are working for an employer, do not recite the blessing before the meal, so that they may not neglect his work, and only recite two blessings after it. The first of these two blessings is recited in its regular form. The second begins with the blessing for the Promised Land, includes a reference to the blessing, "Who will rebuild Jerusalem" and ends with the concluding formula of the second blessing, "Blessed art thou, O Lord, for the land and the food." If however the workmen's sole wage is their board, or if their employer takes the meal with them, they recite all the four blessings of the Grace after meals in their complete form as others do.
Halacha 3ג׳
ברכת הארץ צריך לומר הודייה בתחלתה ובסופה וחותם בה על הארץ ועל המזון וכל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו וצריך להזכיר בה ברית ותורה ולהקדים ברית לתורה שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ היא ברית מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות והתורה כולה נכרתו עליה שלש בריתות שנאמר אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב אתם נצבים וגו' לעברך בברית וגו'.
The blessing for the Promised Land must begin and end with thanksgiving and its concluding formula is "for the land and for the food". Whoever omits in this blessing the phrase, "a land, desirable, good and ample" has not fulfilled his duty. The Abrahamic covenant and the Torah must also be mentioned in it. The reference to the Covenant must come first, since the covenant referred to in the benediction for the land is the rite of circumcision in connection with which there were thirteen covenants, while in connection with the Torah there were only three, as it is said, "These are the words of the Covenant" (Deuteronomy 28:69); "beside the Covenant which He made with them in Horeb" (ibid. 28:69); "Ye stand this day … that thou shouldst enter into the Covenant (ibid. 29:9-11).
Mishneh Torah, Hebrew Wikisource edition, via Sefaria — CC BY-SA
English: The Mishneh Torah by Maimonides, tr. Moses Hyamson, 1937-1949 — public domain