ויקרא רבה ב׳Vayikra Rabbah 2

Section 1א׳

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם. עֲשָׂרָה נִקְרְאוּ יְקָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה, וְהַנְּבוּאָה, וְהַתְּבוּנָה, וְהַדַּעַת, וְהַסִּכְלוּת, וְהָעשֶׁר, וְהַצַּדִּיקִים, וּמִיתָתָן שֶׁל חֲסִידִים, וְהַחֶסֶד, וְיִשְׂרָאֵל. הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. הַנְּבוּאָה מִנַּיִן (שמואל א ג, א): וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם. הַתְּבוּנָה מִנַּיִן (משלי יז, כז): יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. הַדַּעַת מִנַּיִן (משלי כ, טו): וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת. הַסִּכְלוּת מִנַּיִן (קהלת י, א): יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט. הָעשֶׁר מִנַּיִן (משלי יב, כז): וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ. צַדִּיקִים מִנַּיִן (תהלים קלט, יז): וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל. מִיתָתָן שֶׁל חֲסִידִים מִנַּיִן (תהלים קטז, טו): יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. הַחֶסֶד מִנַּיִן (תהלים לו, ח): מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם. בְּיֹקֶר יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לִי, בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לַמִּקְרָא, יוֹצֵא מֵהֶן מֵאָה. מֵאָה לַמִּשְׁנָה, יוֹצְאִין מֵהֶן עֲשָׂרָה. עֲשָׂרָה לַתַּלְמוּד, יוֹצֵא מֵהֶן אֶחָד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (קהלת ז, כח): אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, דָּבָר אַחֵר, אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, זֶה אַבְרָהָם. (קהלת ז, כח): וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, זוֹ שָׂרָה. דָּבָר אַחֵר, אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, זֶה עַמְרָם. וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, זוֹ יוֹכֶבֶד. דָּבָר אַחֵר, אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, זֶה משֶׁה. וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, אֵלּוּ נְשֵׁי דוֹר הַמִּדְבָּר. רַבִּי אוֹמֵר נְשֵׁי דוֹר הַמִּדְבָּר כְּשֵׁרוֹת הָיוּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן מִיָּד נָעֲלוּ דַּלְתוֹתֵיהֶן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל בְּיֹקֶר עוֹמְדִין לִי. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אִלּוּ בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה מִשְׁקַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק וַהֲלוֹא בְּדָמִים נְטָלָן מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל עָרוֹב, אֵין לוֹ דָּמִים, הֱוֵי בְּיֹקֶר יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לִי.

“Speak to the children of Israel, and say to them: When a man among you sacrifices an offering to the Lord, you shall bring your offering from the animals, from the herd or from the flock you shall bring your offering” (Leviticus 1:2). “Speak to the children of Israel, and say to them: When a man among you brings an offering to the Lord” – that is what the verse says: “Is Ephraim a precious [yakir] son to Me?” (Jeremiah 31:20). Ten were called precious [yekarim], and they are: Torah, prophecy, understanding, knowledge, foolishness, wealth, the righteous, the death of the pious, kindness, and Israel. Torah, from where is it derived? As it is stated: “It is more precious [yekara] than pearls” (Proverbs 3:15). Prophecy, from where is it derived? “The word of the Lord was rare [yakar] in those days” (I Samuel 3:1). Understanding, from where is it derived? “A man of understanding is noble of [yekar] spirit” (Proverbs 17:27). Knowledge, from where is it derived? “Lips of knowledge are a precious [yakar] vessel” (Proverbs 20:15). Foolishness, from where is it derived? “A little foolishness outweighs [yakar] wisdom and honor” (Ecclesiastes 10:1). Wealth, from where is it derived? “A diligent man has precious [yakar] wealth” (Proverbs 12:27). The righteous, from where is it derived? “How precious [yakeru] are Your friends to me, God” (Psalms 139:17). The death of the pious, from where is it derived? “Precious [yakar] in the eyes of the Lord is the death of His pious ones” (Psalms 116:15). Kindness, from where is it derived? “How precious is Your kindness, God” (Psalms 36:8). Israel, from where is it derived? “Is Ephraim a precious [yakir] son to Me?” (Jeremiah 31:20). Israel’s standing with Me is precious. The way of the world is that one thousand enter to study Bible, from whom one hundred emerge. One hundred enter to study Mishna, from whom ten emerge. Ten enter to study Talmud, from whom one emerges. That is what is written: “One of one thousand I have found” (Ecclesiastes 7:28). Another matter, “one of one thousand I have found,” this is Abraham. “But a woman among all these I did not find” (Ecclesiastes 7:28), this is Sarah. Another matter, “one of one thousand I have found,” this is Amram. “But a woman among all these I did not find,” this is Yokheved. Another matter, “one of one thousand I have found,” this is Moses. “But a woman among all these I did not find,” these are the women of the generation of the wilderness. Rabbi [Yehuda HaNasi] says: The women of the generation of the wilderness were upright. When they heard that they were forbidden to their husbands, they immediately locked their doors. The Holy One blessed be He said: ‘Israel’s standing with Me is precious.’ Rabbi Abba bar Kahana and Rabbi Yitzḥak, Rabbi Abba bar Kahana said: Had Pharaoh requested the weight of each and every one of Israel in gems and pearls, would I not have given it to him? Rabbi Yitzḥak said: Did He not take them for a price? Do hordes upon hordes of lice, hordes upon hordes of beasts not have a price? That is, ‘Israel’s standing with Me is precious.’

Section 2ב׳

הֲבֵן יַקִּיר לִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לְעוֹלָם לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא, בַּכֹּהֲנִים כְּתִיב (שמות מ, טו): וְכִהֲנוּ לִי, בַּלְוִיִם כְּתִיב (במדבר ח, יד): וְהָיוּ לִי הַלְוִים, בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּתְּרוּמָה כְּתִיב (שמות כה, ב): וְיִקְחוּ לִי, בַּבְּכוֹרוֹת כְּתִיב (במדבר ג, יג): כִּי לִי כָּל בְּכוֹר, בַּסַּנְהֶדְרִין כְּתִיב (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ה): כִּי לִי כָל הָאָרֶץ, בִּירוּשָׁלַיִם (מלכים א יא, לו): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד (שמואל א טז, א): כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ, בַּמִּקְדָּשׁ (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, בַּמִּזְבֵּחַ (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, בַּקַּרְבָּנוֹת (במדבר כח, ב): תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (שמות ל, לא): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי. הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא.

“Is [Ephraim] a precious son to Me [li]”? Wherever [the term] li is stated, it never changes, not in this world and not in the World to Come. Regarding priests it is written: “They shall serve as priests to Me [li]” (Exodus 40:15). Regarding Levites it is written: “The Levites shall be Mine [li]” (Numbers 8:14). Regarding Israel it is written: “For the children of Israel are Mine [li]” (Leviticus 25:55). Regarding gifts it is written: “They shall take [gifts] for Me [li]” (Exodus 25:2). Regarding the firstborn it is written: “For every firstborn is Mine [li]” (Numbers 3:13). Regarding the Sanhedrin it is written: “Gather to Me [li] seventy men from the elders of Israel” (Numbers 11:16). Regarding the Land of Israel: “For all the land is Mine [li]” (Exodus 19:5). Regarding Jerusalem: “The city that I have chosen for Me [li]” (I Kings 11:36). Regarding the royal House of David: “For I have seen a king for Me [li] among his sons” (I Samuel 16:1). Regarding the Temple: “They shall craft a Sanctuary for Me [li]” (Exodus 25:8). Regarding the altar: “You shall craft an altar of earth for Me [li]” (Exodus 20:21). Regarding offerings: “You shall be diligent to sacrifice to Me [li]” (Numbers 28:2). Regarding the anointing oil: “This shall be oil of sacred anointment for Me [li]” (Exodus 30:31). That is, every place that li is stated, it never changes, not in this world and not in the World to Come.

Section 3ג׳

לִי אֶפְרַיִם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר פַּלָטְיָאנִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָן אָמַר אַבְגִינוֹס, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס עֲטָרָה זוֹ נִתְעַטֵּר אֶפְרַיִם מֵאָבִינוּ יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר לְעוֹלָמוֹ אָמַר לוֹ אֶפְרַיִם רֹאשׁ הַשְּׁבָטִים רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יָפֶה וּמְעֻלֶּה שֶׁבְּבָנַי יְהֵא נִקְרָא עַל שְׁמֶךָ (שמואל א א, א): בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי, (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. (ירמיה לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, אֵיזֶהוּ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים בֶּן שְׁתַּיִם בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן רַבִּי סִיסִי בֶּן אַרְבַּע בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים. (ירמיה לא, יט): כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דַּי דִבּוּרִי שֶׁנָּתַתִּי בּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמּוֹ אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל בּוֹ, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, כִּי בְּוַדַּאי דִּבּוּרִי בוֹ.

“Ephraim…to Me” – Rabbi Yehoshua ben Levi said: A palace dweller. Rabbi Yehoshua bar Naḥman said: Of noble descent. Rabbi Pinḥas said: Ephraim was granted this crown by Jacob our patriarch when he passed to his eternal abode. He said to him: ‘Ephraim, tribal leaders, yeshiva heads, and the finest and most outstanding of my descendants will be called by your name.’ “[Elkana, son of Yeroḥam, son of Elihu,] son of Toḥu, son of Tzuf, a nobleman [efrati]” (I Samuel 1:1); “David was the son of that nobleman [efrati] from Bethlehem of Judah” (I Samuel 17:12). “Is Ephraim a precious son to Me, a child of delights?” (Jeremiah 31:20). What is a child of delights? One who is two or three years old. Rabbi Aḥa in the name of Rabbi Levi ben Sisi: One who is four or five years old. “For whenever I speak of him [midei daberi bo]” (Jeremiah 31:20) – Rabbi Yudan in the name of Rabbi Abba bar Kahana: My speech [diburi] that I have placed in him is sufficient [dai]. Rabbi Yehuda ben Rabbi Simon said: Even when I speak of him, I cannot bear it, “for whenever I speak of him,” for of course I speak of him.