בראשית רבה צ״טBereshit Rabbah 99

Section 1א׳

לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים (תהלים סח, יז), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' וגו' כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים וגו', כֻּלְּכֶם הָרִים אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק, כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל רָאשֵׁיכֶם, אֲבָל סִינַי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָלָיו (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי, אַף עַל פִּי כֵן (תהלים סח, יז): אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח, בְּבֵית עוֹלָמִים. רַבִּי עֲקִיבָא פָּתַר קְרָא בַּשְּׁבָטִים, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבָטִים לָמָּה תְּרַצְדוּן, כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים, אֶלָּא גַּבְנֻנִּים, מַהוּ גַּבְנֻנִּים, גַּנָּבִים. כֻּלְּכֶם הֱיִיתֶם שֻׁתָּפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁקֹּדֶם לְאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּנֵי קֹרַח מִתְנַבְּאִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלב, ו): הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה וגו'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, דִּכְתִיב (שמואל א יז, יב): אֶפְרָתִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּתוֹךְ שֶׁל מִי שֶׁמֵּתָה בְּאֶפְרָתָה, וּמִי מֵתָה בְּאֶפְרָתָה, רָחֵל. יָכוֹל בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא מִבָּנֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלב, ו): מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, וּמִי נִמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.

“Why are you agitated [teratzedum], ridged [gavnunim] mountains?” (Psalms 68:17) – Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva: Rabbi Yosei HaGelili interpreted the verse regarding mountains. When the Holy One blessed be He came to give the Torah at Sinai, the mountains were running and contending with one another. This one was saying: ‘The Torah will be given upon me,’ and that one was saying: ‘The Torah will be given upon me.’ Tavor came from Beit Elim, Carmel from Aspamya. That is what is written: “As I live, the utterance of [the King,] the Lord…for it is like Tavor among the mountains, [and like Carmel that reaches the sea]” (Jeremiah 46:18). This one says: ‘I was summoned,’ and that one says: ‘I was summoned.’ The Holy One blessed be He said: ‘Why are you agitated…mountains…”? All of you are mountains, but all of you are gavnunim, just as it says: “Or a hunchback [giben] or a dwarf” (Leviticus 21:20). Idol worship has been performed on all of your peaks.’ But Sinai, upon which no idol worship was performed, was “the mountain that God desired for His abode” (Psalms 68:17). [Consequently,] “the Lord descended upon Mount Sinai” (Exodus 19:20). Nevertheless, “the Lord will surely dwell forever” (Psalms 68:17) in the eternal Temple. Rabbi Akiva interpreted the verse regarding the tribes. When Solomon said that he would build the Temple, the tribes were running and contending with one another. This one was saying: ‘It will be built within my boundaries,’ and that one was saying: ‘It will be built within my boundaries.’ The Holy One blessed be He said to them: ‘“Why are you agitated” (Psalms 68:17)? All of you are tribes, all of you are righteous, but you are gavnunim. What is gavnunim? It is thieves. All of you were party to the sale of Joseph. But in Benjamin, who did not participate in the sale of Joseph, is “the mountain that God desired for His abode” (Psalms 68:17). Likewise, you find that four hundred and seventy years earlier, the sons of Koraḥ were prophesying that it was destined to be within the portion of Benjamin. That is what is written: “My soul longs, indeed it yearns, [for the courtyards of the Lord]” (Psalms 84:3). Likewise it says: “Indeed, we heard it in Efrata…” (Psalms 132:6). Rabbi Yehuda says: The Temple was built in the portion of Judah, as it is written: “[That] nobleman [efrati] from Bethlehem of Judah” (I Samuel 17:12). Rabbi Shimon says: In [the portion] of the one who died in Efrata. Who died in Efrata? Rachel. Could it have been in the portion of Joseph who was one of her sons? The verse states: “We found it in the fields of the forest” (Psalms 132:6) – in the portion of one who was likened to a beast of the forest. Who was likened to a beast of the forest? Benjamin, as it is written: “Benjamin is a wolf that mauls” (Genesis 49:27).

Section 2ב׳

כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר וגו' (עמוס ג, ז), יַעֲקֹב זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, וּמשֶׁה זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, יְהוּדָה כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, בְּיַד מִי מַלְכוּת בָּבֶל נוֹפֶלֶת, בְּיַד דָּנִיֵּאל שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יְהוּדָה. בִּנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף וגו', וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְדֹב כְּתִיב, דֵּב הָיָה שְׁמָהּ, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ירמיה ה, ו): עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זוֹ בָּבֶל (ירמיה ה, ו): זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, זוֹ מָדַי. בְּיַד מִי מַלְכוּת מָדַי נוֹפֶלֶת בְּיַד מָרְדְּכַי שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל בִּנְיָמִין. לֵוִי, כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן, זֶה שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי וְזוֹ מַלְכוּת שְׁלִישִׁית. זֶה אוֹתִיּוֹתָיו מְשֻּׁלָּשִׁין וְזוֹ אוֹתִיּוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּשִׁין. אֵלּוּ תּוֹקְעֵי קַרְנַיִם וְאֵלּוּ תּוֹקְעֵי סוֹלְפִּירִים. אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כּוֹבָעִים וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי קִיסִים. אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי מִכְנָסַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי פֶּמִלַּלְיָא. אֵלּוּ מְרֻבִּים בְּאֻכְלוּסִין וְאֵלּוּ מוּעָטִין בְּאֻכְלוּסִין. בָּאוּ מְרֻבִּים וְנָפְלוּ בְּיַד מוּעָטִין, בְּאֵיזוֹ זְכוּת, מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁאָמַר (דברים לג, יא): מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו. בְּיַד מִי מַלְכוּת יָוָן נוֹפֶלֶת, בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאי שֶׁהֵם מִשֶּׁל לֵוִי. יוֹסֵף כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, זֶה בַּעַל קַרְנַיִם וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם. זֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דניאל ז, כ): וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ. זֶה פֵּרַשׁ מִן הָעֶרְוָה וְזֶה נִדְבַּק בָּעֶרְוָה. זֶה חָס עַל כְּבוֹד אָבִיו, וְזֶה בִּזָּה עַל כְּבוֹד אָבִיו. זֶה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, וְזֶה כְּתִיב בּוֹ (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. בְּיַד מִי מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, בְּיַד מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יוֹסֵף. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵן צְעִירֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים.

“For the Lord God will not do anything, [unless He has revealed His secret to His servants the prophets]” (Amos 3:7) – Jacob paired two with two, and Moses paired two with two. Judah opposite the kingdom of Babylon – this one was likened to a lion and that one was likened to a lion. This one was likened to a lion: “Judah is a lion cub” (Genesis 49:9); and that one was likened to a lion: “The first was like a lion” (Daniel 7:4). Into the hands of whom would the kingdom of Babylon fall? Into the hands of Daniel, who descended from Judah. Benjamin opposite the kingdom of Media – this one was likened to a wolf, and that one was likened to a wolf. This one was likened to a wolf: “Benjamin is a wolf that mauls” (Genesis 49:27); and that one was likened to a wolf: “Behold another, a second beast, resembling a bear [ledov]” (Daniel 7:5) – Rabbi Ḥanina said: Ledov is written, but it was called dev. This is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan said: “Therefore, a lion from the forest smote them” (Jeremiah 5:6) – this is Babylon; “a wolf of the deserts will plunder them” (Jeremiah 5:6) – this is Media. Into the hands of whom did the kingdom of Media fall? Into the hands of Mordekhai, who descended from Benjamin. Levi opposite the kingdom of Greece – this one is the third tribe, and that one is the third kingdom. This one has three letters, and that one has three letters. These sound horns, and those sound trumpets. These wear hats, and those wear helmets. These wear trousers, and those wear knee breeches. Those are many in number, and these are few in number. The many came and fell into the hand of the few. By what merit? It was due to the blessing of Moses, who said: “Crush the loins of those who rise against him” (Deuteronomy 33:11). Into whose hands did the kingdom of Greece fall? Into the hands of the Hasmoneans, who were from Levi. Joseph opposite the kingdom of Edom – this one has horns, and that one has horns. This one has horns – “the firstborn bull is his majesty” (Deuteronomy 33:17); and that one has horns – “and concerning the ten horns that were on its head” (Daniel 7:20). This one forsook licentiousness, and that one cleaves to licentiousness. This one was scrupulous regarding his father’s honor, and that one demeaned his father’s honor. Of this one it is stated: “I fear God” (Genesis 42:18); of that one it is stated: “And he did not fear God” (Deuteronomy 25:18). Into whose hands will the kingdom [of Edom] fall? Into the hands of the one anointed for war, who comes from Joseph. Rabbi Pinḥas in the name of Rabbi Shmuel bar Naḥman: There is a tradition that Esau will fall only into the hands of Rachel’s descendants. That is what is written: “[Therefore, hear the schemes of the Lord that He has devised against Edom…] will the young of the flock not drag them?” (Jeremiah 49:20). Why does he call them the young of the flock? Because they are the youngest of the tribes.

Section 3ג׳

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מט, כז), מְדַבֵּר בְּשׁוֹפְטָיו, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף אֵהוּד לִבּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא ישֵׁב בְּעִלִּיתָא קְרִירָתָא (שופטים ג, יט): וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר וגו', אֲמַר לֵיהּ כֵּן אֲמַר לִי מָרֵיהּ דְּעָלְמָא, נְסִיב חַד חַרְבָּא וְנִתְּנֶנָּה בְּגוֹ מֵעֶיךָ, (שופטים ג, כב): וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה, פָּרְתֵּיהּ (שופטים ג, כג): וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר עַרְפְּלָא טוּרָא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסֻדָּרִין. דָּבָר אַחֵר מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף שָׁאוּל אֶת הַמְּלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (שמואל א יד, מז): וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה זְּאֵב חוֹטֵף כָּךְ אֶסְתֵּר חוֹטֶפֶת הַמְּלוּכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ח): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר וגו'. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֶפֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זוֹ יְרִיחוֹ שֶׁהָיְתָה מַבְכֶּרֶת. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל שֶׁהִיא מַאֲפֶלֶת. רַבִּי פִּינְחָס פָּתַר קְרָיָא בַּמִּזְבֵּחַ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ חוֹטֵף אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (במדבר כח, ד): וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

“Benjamin is a wolf that mauls; in the morning he devours prey, and in the evening he divides spoils” (Genesis 49:27). “Benjamin is a wolf that mauls” – this is referring to his judges. Just as the wolf snatches, so Ehud snatched Eglon’s heart. That is what is written: “Ehud came to him, and he was sitting [alone] in his cool upper chamber” (see Judges 3:20). “He said: [I have] a secret matter…” (Judges 3:19). He said to him: ‘So did the Master of the world say to me: Take a sword and plunge it into your innards.’ “The parshedona emerged” (Judges 3:22) – his excrement. “Ehud emerged into the vestibule [hamisderona]” (Judges 3:23) – Rabbi Yudan said: A portico that obscures the light. Rabbi Berekhya said: There the ministering angels sat in order [mesudarin]. Another matter: It is referring to his kingdom. Just as the wolf snatches, so Saul snatched the kingdom, as it is stated: “Saul secured [lakhad] the kingdom over Israel” (I Samuel 14:47). “In the morning he devours prey” – “he waged war against all his enemies all around” (I Samuel 14:47). “In the evening he divides spoils” – “Saul died for his trespass that he trespassed [against the Lord]” (I Chronicles 10:13). It is referring to his kingdom. Just as the wolf snatches, so Esther snatched the kingdom. That is what is written: “Esther was taken [to the king’s palace” (Esther 2:8). “In the morning it devours its prey” – “On that day, King Aḥashverosh gave the house of Haman to Queen Esther” (Esther 8:1). “In the evening he divides spoils” – “Esther appointed Mordekhai over the house of Haman” (Esther 8:2). It is referring to his land. Just as the wolf snatches, so Benjamin’s land snatches its produce. “In the morning it devours its prey” – this is Jericho, whose produce would ripen first. “In the evening he divides spoils” – this is Beit El, whose produce would ripen last. Rabbi Pinḥas interprets the verse regarding the altar. Just as the wolf snatches, so the altar snatches the offerings. “In the morning it devours its prey” – “the one lamb you shall offer in the morning” (Numbers 28:4). “In the evening he divides spoils” – “and the second lamb you shall offer in the afternoon” (Numbers 28:4).