בראשית רבה צ״זBereshit Rabbah 97

Section 1א׳

יְראוּ אֶת ה' קְדשָׁיו (תהלים לד, י), אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת יוֹסֵף יָצָא וּפָנָיו מַצְהִילוֹת, וְהַשְּׁבָטִים אוֹמְרִין דִּין כָּל עַמָּא עִם קַיָּמָא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא מֶלֶךְ, עִם מִן דְּקַיָּמִין קַיָּמִין. אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב אָבִינוּ יְראוּ אֶת ה' קְדשָׁיו, אֲנָא מְסַפְּקָא לְכוּלֵּיהּ.

“He blessed Joseph and said: The God before whom my fathers, Abraham and Isaac, walked, the God who has shepherded me from my beginnings until this day” (Genesis 48:15). “Fear the Lord, His holy ones” (Psalms 34:10) – Rabbi Azarya said: When Jacob our patriarch blessed Joseph, [Joseph] went out and his face was glowing. The tribes were saying: ‘Everyone associates with the one who is successful. Because he is king – one stands with the one who is successful.’ Jacob our patriarch said to them: “Fear the Lord, His holy ones [for there is no lack in those who fear Him].”

Section 2ב׳

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר (בראשית מח, טו), רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרוֹעֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּצֹאנוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְנָשִׂיא מְהַלֵּךְ וְהַזְּקֵנִים לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָנוּ צְרִיכִין לִכְבוֹדוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ הוּא צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ.

“He blessed Joseph and said” – Rabbi Berekhya said in the name of Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish: Rabbi Yoḥanan said: [This is analogous] to a shepherd who was standing and looking at his flock. Reish Lakish said: [It is analogous] to a king walking, with the elders before him. According to the opinion of Rabbi Yoḥanan, we need His glory. According to the opinion of Reish Lakish, He needs our glory.

Section 3ג׳

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע וגו' (בראשית מח, טז), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, קָשָׁה הִיא הַפַּרְנָסָה כִּפְלַיִם כַּלֵּדָה, בַּלֵּדָה כְּתִיב (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. בַּפַּרְנָסָה כְּתִיב (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הִקִּישׁ גְּאֻלָּה לְפַרְנָסָה, וּפַרְנָסָה לִגְאֻלָּה, מַה גְּאֻלָּה כִּפְלַיִם אַף פַּרְנָסָה כִּפְלַיִם. מַה פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם, אַף גְּאֻלָּה בְּכָל יוֹם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר וּגְדוֹלָה מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ וּפַרְנָסָה עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. גְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ, הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי, וּפַרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, וּכְתִיב תַּמָּן (תהלים קמה, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. (בראשית מח, טז): יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, זֶה יְהוֹשֻׁעַ וְגִדְעוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ה, יג יד): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדוֹ וגו' וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק צָעַק מִתּוֹךְ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו, (יהושע ה, טו): וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא ה', שַׂר צָבָא שֶׁל מַעְלָן אָנִי, וְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִרְאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה, זֶה סִימָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אָרוֹךְ נִרְאֶה הָיָה רַבִּי נִרְאֶה. עַתָּה בָּאתִי, עִם משֶׁה רַבְּךָ בָּאתִי, אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים וגו', לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לֹא הָיִיתִי יָכוֹל שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי, וּלְמַטָּה לֹא הָיִיתִי יָכוֹל שֶׁעֲדַיִין הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים, אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹא תַּעֲשֶׂה כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִי משֶׁה רַבְּךָ וְנִדַּחְתִּי. (בראשית מח, טז): וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מָה הַדָּגִים הַלָּלוּ אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, כָּךְ בָּנֶיךָ אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע יז, יד): וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶל יְהוֹשֻׁעַ וגו', אָמַר לָהֶם אֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִין מִן הָעַיִן, אָמְרוּ לוֹ זוֹ הִיא בְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָנוּ אַבָּא וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מָה הַדָּגִים הַלָּלוּ אֵין נִתְפָּסִים אֶלָּא בִּגְרוֹנָם, כָּךְ בָּנֶיךָ אֵין נִתְפָּסִין אֶלָּא בִּגְרוֹנָם (שופטים יב, ו): וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת. מַה דָּגִים הַלָּלוּ גְּדֵלִין בְּמַיִם כֵּיוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת טִפָּה אַחַת מִלְּמַעְלָה מְקַבְּלִין אוֹתָהּ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם מַיִם מִימֵיהוֹן, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל גְּדֵלִין בַּמַּיִם בַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהֵן שׁוֹמְעִין דָּבָר חָדָשׁ מִן הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בְּצִמָאוֹן כְּמִי שֶׁלֹא שָׁמְעוּ דְּבַר תּוֹרָה מִימֵיהוֹן. אָמַר רַבִּי לֵוִי שִׁשִּׁים רִבּוֹא תִּינוֹקוֹת עִבְּרוּ נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּלַיְלָה אֶחָד, וְכֻלָּן הֻשְׁלְכוּ לַיְאוֹר וְעָלוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל משֶׁה, הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר (במדבר יא, כא): שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ, כֻּלָּן לְרַגְלִי עָלוּ. רַבִּי זַכַּאי רַבָּה מַיְתֵי מִן הָכָא, וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מַה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ שִׁשִּׁים רִבּוֹא כָּךְ בִּגְבוּל דָּגִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא. מַה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ לֹא מֵתוּ, אַף בִּגְבוּל דָּגִים לֹא מֵתוּ. מִי שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם הַדָּג בְּנוֹ מַכְנִיסָן לָאָרֶץ (דברי הימים א ז, כז): נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ.

“May the angel who redeems me from all evil bless the lads, and let my name and the name of my fathers, Abraham and Isaac, be called upon them, and may they proliferate like fish in the midst of the land” (Genesis 48:16). “May the angel who redeems me from all evil…” – Rabbi Yosei bar Ḥalafta said: Sustenance is twice as difficult as childbirth. Regarding childbirth it is written: “In pain [be’etzev] you will bear children” (Genesis 3:16). Regarding sustenance it is written: “With pain [be’itzavon] you will eat of it all the days of your life” (Genesis 3:17). Rabbi Elazar and Rabbi Shmuel bar Naḥman: Rabbi Elazar said: Redemption is juxtaposed to sustenance, and sustenance is juxtaposed to redemption. Just as redemption is double, so too, sustenance is double. Just as sustenance is [provided] every day, so too, redemption [occurs] every day. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: It is greater than redemption, as redemption is by means of an angel and sustenance is by means of the Holy One blessed be He. Redemption is by means of an angel – “may the angel who redeems me”; and sustenance is by means of the Holy One blessed be He – “You open Your hand and satisfy everything living” (Psalms 145:16). Rabbi Yehoshua ben Levi said: A person’s sustenance is as difficult as the splitting of the Res Sea, as it is stated: “Who split apart the Red Sea” (Psalms 136:13), and it is written there: “He gives food to all flesh” (Psalms 136:25). “May…bless the lads” – this is Joshua and Gideon. That is what is written: “It was when Joshua was by Jericho, he lifted his eyes and saw, and behold, a man was standing opposite him.… He said: No, for I am commander of the host of the Lord; now I have come” (Joshua 5:13–14). Rabbi Yehoshua in the name of Rabbi Ḥanina bar Yitzḥak: He cried out from his toenails. “He said…I am commander of the host of the Lord” – everywhere that I am seen, the Holy One blessed be He is seen. This is a sign: Everywhere that Rabbi Yosei Arokh was seen, Rabbi [Yehuda HaNasi] would be seen. “Now I have come” – ‘I came to Moses your master; however, he prayed: “If Your presence does not go, [do not take us up from here]” (Exodus 33:15). I cannot ascend on High, because I have not yet carried out my mission. I cannot remain below, as he was still praying and saying: “If Your presence does not go [do not take us up from here].” Just make certain that you do not do what Moses your master did to me and rejected me.’ “May they proliferate like fish in the midst of the land” – just as the eye does not have dominion over the fish, so, the [evil] eye will have no dominion over your descendants. That is what is written: “The children of Joseph spoke to Joshua, [saying: Why did you give me an inheritance of one lot and one portion; and I am a numerous people, as the Lord has blessed me up to now?]” (Joshua 17:14). He said to them: ‘Are you not concerned about the [evil] eye?’ They said to him: ‘This is the blessing that our ancestor blessed us: “May they proliferate like fish in the midst of the land.”’ Just as fish are caught only by their throat, so, your descendants will be caught only by their throat – “They would say to him: Now say: Shibolet, and he would say: Sibolet” (Judges 12:6). Just as fish grow in water, but when a single drop falls from above they receive it thirstily like one who never tasted the taste of water in all their days, so it is with Israel, they grow in water, in Torah, but when they hear a novel matter of Torah, they receive it thirstily like one who has never heard a matter of Torah in all their days. Rabbi Levi said: The Israelite women conceived six hundred thousand babies in one night, and they were all cast into the Nile; but they ascended by Moses’s merit. That is what Moses says: “Six hundred thousand men on foot [ragli] is the people that I am in their midst” (Numbers 11:21) – all of them ascended by my merit [leragli]. Rabbi Zakkai Rabba cited it from here: “May they proliferate like fish in the midst of the land” – just as in the midst of the land they were six hundred thousand, so, in the milieu of the fish they were six hundred thousand. Just as in the midst of the land they did not die, so in the milieu of the fish they did not die. One whose name is like the name of fish, his son will take them into the Land of Israel: “Nun his son, Joshua his son” (I Chronicles 7:27).