The Ein Yaakov · Shabbat
שבת כ״גShabbat 23
Perek 23 of 24 in Shabbat — 15 passages
Passage 1א׳
שבת פרק כג שואל - תָּנוּ רַבָּנָן: כְּתָב הַמְהַלֵּךְ תַּחַת הַצּוּרָה וְתַחַת הַדְּיוֹקְנָאוֹת, אָסוּר לִקְרוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, וּדְיוֹקְנָא עַצְמָהּ, אַף בְּחֹל אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֶמַר: (ויקרא י״ט:ד׳) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם". מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַבִּי חַנִּין: אַל תְּפַנּוּ 'אֵ־ל' מִדַּעְתְּכֶם.
The Rabbis taught: writing that runs beneath a figure or beneath portraits — it is forbidden to read it on the Sabbath; and as for a portrait itself, even on a weekday it is forbidden to look upon it, because it is said "turn not unto the idols" (Leviticus 19:4). What is the exposition? Rabbi Chanin said: al tifnu el elilim, turn not unto the idols, read as al tifnu el mi-da'atkhem, turn not unto that which is of your own mind.
our rendering of Shabbat 149a
Passage 2ב׳
קו אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרָהּ דְּבַת יַעֲקֹב: כָּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מְנָא לָן? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (מלכים א כ״ב:כ׳) "וַיֹּאמֶר ה': מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד? וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה, וַיֵּצֵא הָרוּחַ, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר: אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר: אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. וַיֹּאמֶר: תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן". וְאַמְרִינָן: מַאי 'רוּחַ'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה רוּחַ שֶׁל נָבוֹת. וּמַאי 'צֵא'? אָמַר רַב: צֵא מִמְּחִצָּתִי. וְדִלְמָא הָתָם הַיְנוּ טַעְמָא, דִּכְתִיב: (תהילים ק״א:ז׳) "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי". אֶלָּא מֵהָכָא: (חבקוק ב׳:ט״ז) "שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל" וְגוֹ'. "שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד", זֶה נְבוּכַדְנֶאצַּר. "שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל", זֶה צִדְקִיָּהוּ. חֲדָא, דְּכוּלֵיהּ קְרָא בִּנְבוּכַדְנֶאצַּר כְּתִיב, וְעוֹד, צִדְקִיָּהוּ צַדִּיקָא, מַאי הֲוֵי לֵיהּ לְמֶעֱבַד לֵיהּ? דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ, נִמְשְׁכָה עָרְלָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה. אֶלָּא מֵהָכָא: (משלי י״ז:כ״ו) "גַם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב". אֵין "לֹא טוֹב", אֶלָּא רַע, וּכְתִיב: (תהילים ה׳:ה׳) "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע". וְצַדִּיק אַתָּה ה' שֶׁלֹּא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע. (בסנהדרין פ' חלק, מאמר מקושר עם זה). מַאי דִּכְתִיב: (ישעיהו י״ד:י״ב) "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל וְגוֹ' חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם", אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: [מְלַמֵּד], שֶׁהָיָה מַטִּל פּוּר עַל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, לֵידַע אֵי זֶה בֶּן יוֹמוֹ שֶׁל מִשְׁכַּב זְכוּר, וּכְתִיב: (שם) "כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁנָּחוּ מִמִּשְׁכַּב זְכוּר. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, לֹא נִמְצָא שְׂחוֹק בְּפֶה כָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ, פָּצְחוּ רִנָּה". מִכְּלַל דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲוָה רִנָּה. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לַעֲמֹד בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יג) "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ, נִמְשְׁכָה עָרְלָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, וְהָיְתָה מְחַזֶּרֶת עַל כָּל הַמְּסִבָּה כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (חבקוק ) "שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל". "עָרֵל" בְּגִימַטְרִיָּא, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲווּ. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד אוֹתוֹ רָשָׁע לְגֵיהִנֹּם, רָעֲשׁוּ כָּל יוֹרְדֵי גֵּיהִנֹּם. אָמְרוּ: שֶׁמָּא לִמְשֹׁל עָלֵינוּ הוּא בָּא? אוֹ (ליחלש) [לֵיחָלוֹת] כְּמוֹתָם הוּא בָּא? שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו י״ד:י׳) "גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ, אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ". יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: (יחזקאל ל״ב:י״ט) "מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים". (ישעיהו י״ד:ד׳) "אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ, שָׁבְתָה מַדְהֵבָה". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שָׁבְתָה אֻמָּה זֹאת שֶׁאָמְרָה: מְדֹד וְהָבֵא. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: שֶׁאָמְרָה, מְאֹד מְאֹד הָבֵא בְּלֹא מִדָּה. (דניאל ד׳:ל״ג) "וּרְבוּ יַתִּירָא הוּסֲפַת לִי". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: [מְלַמֵּד], שֶׁרָכַב עַל אֲרִי זָכָר, וְקָשַׁר תַּנִּין בְּרֹאשׁוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו כ״ז:ו׳) "וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ".
English translation being prepared for this passage
Passage 3ג׳
וְדִבּוּר מִי אָסוּר? וְהָא רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא, דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה מֻתָּר לְחַשְּׁבָן בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פּוֹסְקִים צְדָקָה לָעֲנִיִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וּפִקּוּחַ רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלְכִים לְתֵיאַטְרָאוֹת וּלְקִרְקְסָאוֹת וּלְבָסִילְקָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְתָנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה: מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת לֵיאָרֵס בְּשַׁבָּת, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר, וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת. אָמַר קְרָא: (ישעיהו נ״ח:י״ג) "מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", חֲפָצֶךָ אֲסוּרִים, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִים.
English translation being prepared for this passage
Ein Yaakov — Daat edition, via Sefaria
English: rendering prepared for The Gematria — our own English of the Bavli's daf, not a historical translation