שבת כ״דShabbat 24

Passage 4ד׳

אָמַר רָבָא בַּר רַב שִׁילָא: וְקַדִּישָׁא רַבָּה יִתְקְרִי. אָמַר לְהוּ רַבִּי חֲנִינָא: פּוּקוּ אִמְרוּ לֵיהּ לְבַר לֵיוָאִי: לֹא מַזַּל יוֹם גּוֹרֵם, אֶלָּא מַזַּל שָׁעָה גּוֹרֵם. הַאי מַאן דִּבְחַמָּה, יְהִי גְּבַר זִיוְתָן, יְהֵא אָכִיל מִדִּילֵיהּ, וְשָׁתִי מִדִּילֵיהּ, וְרָזוֹהִי גַּלְיָן; אִי גָּנִיב, לָא מַצְלַח. הַאי מַאן דִּבְכוֹכָב נֹגַהּ, יְהֵא גְּבַר עָתִיר, וְזַנָּאִי יְהֵא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִתְּלִיָּא בֵּיהּ נוּרָא. הַאי מַאן דִּבְכוֹכָב, יְהֵא גְּבַר נָהִיר וְחַכִּים, מִשּׁוּם דְּסַפְרָא דְּחַמָּה הוּא. הַאי מַאן דְּבִלְבָנָה; יְהֵא גְּבַר סָבִיל מַרְעִין, בָּנָאִי וְסָתִיר, סָתִיר וּבָנָאִי, אָכִיל דְּלָא דִּילֵיהּ, וְשָׁתִי דְּלָא דִּילֵיהּ, וְרָזוֹהִי כַּסְיָן, אִי גָּנַב, מַצְלַח. הַאי מַאן דִּבְשַׁבְּתַאי, יְהֵא גְּבַר מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּטֵלִין. וְאִית דְּאַמְרֵי: כָּל דִּמְחַשְּׁבִין עֲלוֹהִי בְּטֵלִין. הַאי מַאן דִּבְצֶדֶק, יְהֵא גְּבַר צַדְקָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְצַדְקָן בְּמִצְווֹת. הַאי מַאן דִּבְמַאְדִּים, יְהֵא גְּבַר אַשִּׁיד דְּמָא. אָמַר רַב אַשִׁי: אִי אוּמְנָא, אִי גַּנְּבָא, [אִי טַבְּחָא], אִי מָהוֹלָא. אָמַר רַבָּה: אֲנָא, בְּמַאְדִּים הֲוָאִי! אָמַר אַבַּיֵּי: מַר נַמִּי, עָנִישׁ וְקָטִיל. אִיתְּמַר, רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר, וְיֵשׁ מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו י׳:ב׳) "כֹּה אָמַר ה': אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". גּוֹיִם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל. (אמר רב) [וְאַף רַב סָבַר:] אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ט״ו:ה׳) "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה". אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (שם) "בֶּן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". אָמַר לוֹ: לָאו, "כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךְ". אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי, וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל.

English translation being prepared for this passage

Passage 5ה׳

מַאי דַּעְתִּיךְ, דְּקָאִי צֶדֶק בְּמַעֲרָב, מְהַדָרְנָא וּמוּקְמִינָא לֵיהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: (ישעיהו מ״א:ב׳) "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק, יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". וּמִדִּשְׁמוּאֵל נַמִּי, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווּ יַתְבֵי, וַהֲווּ קָאַזְלֵי הֲנָךְ אִנְּשֵׁי לְאַגְמָא. אָמַר לֵיהּ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזִיל וְלָא אַתִּי, דְּטָרִיק לֵיהּ חִוְיָא וּמָיִית. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזִיל וְאַתִּי. אַדְּיַתְבֵי, אָזִיל וְאָתָא. קָם אַבְלֵט, שָׁדִי לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִוְיָא, דְּפָסִיק וְשָׁדִי בְּתַרְתֵּי גּוֹבֵי. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עָבַדְתְּ? אָמַר לֵיהּ: כָּל יוֹמֵי הֲוֵי מַרְמִינָן רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְאַכְלִינָן. הָאִידְנָא, הֲוָה אִיכָּא חַד מִינָן, דְּלָא הֲוָה [לֵיהּ] רִיפְתָּא, (בהדיה) וַהֲוָה קָא מִכְסִיף. אֲמִינָא לְהוּ: אֲנָא קָאִימְנָא וּמַרְמִינָא. כִּי מַטָאִי לְגַבֵּיהּ, שַׁוָאִי נַפְשָׁאִי כְּמַאן דִּשְׁקִילִי מִינֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְסִיף. אָמַר לֵיהּ: מִצְוָה עָבַדְתְּ. נָפַק שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: (משלי י״א:ד׳) "וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת", לֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ. וּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא נַמִּי, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא. אַמְרֵי לֵיהּ כַּלְדָאֵי: הַהוּא יוֹמָא דְּעַיְלָא לְבֵי־גְּנָנָא; טָרִיק לָהּ חִוְיָא וּמִיתָא. הֲוָה דְּאִיגָא (מילתא) [אַמִּילְתָא] טוּבָא. הַהוּא יוֹמָא, שָׁקַלְתָּא לְמַכְבַּנְתָּא, דַּצְתָּא בְּגוּדָא, אִיתְרַמִּי, אֵיתִיב בְּעֵינֵיהּ דְּחִוְיָא. לְצַפְרָא, כִּי קָא שָׁקְלָא לָהּ, הֲוָה קָא סָרִיךְ וְאַתִּי חִוְיָא בַּתְרָהּ. אָמַר לָהּ אֲבוּהָ: מַאי עָבַדְתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: בְּפַנְיָא, אָתָא עַנְיָא, קָרָא אַבָּבָא, וַהֲוָה טְרִידֵי כּוּלֵי עָלְמָא בִּסְעוּדָתָא, וְלֵיכָּא דְּשַׁמְעֵיהּ. (אנא) [קָאִימְנָא], שָׁקַלְתֵּיהּ דִּיסְתְּנָאִי דִּיהָבַת לִי, יְהַבְתֵּיה נִיהֲלֵיהּ. אָמַר לָהּ: מִצְוָה קָעָבַדְתְּ. נָפַק רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ*). וּמִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נַמִּי; אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִימֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לָהּ כַּלְדָאֵי: בְּרִיךְ, גַּנְּבָא הֲוָה! לָא שְׁבַקְתֵּיהּ גִּלּוּיֵי רֵישֵׁיהּ. אָמְרָה לֵיהּ: כַּסִּי רֵישֵׁיךְ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהֱוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִּשְׁמַיָּא, וּבָעִי רַחֲמֵי. לָא הֲוָה יָדַע אַמַּאי קָאָמְרָה לֵיהּ. יוֹמָא חַד יָתִיב קָא גָּרִיס תּוּתֵי דִּיקְלָא. נָפַל גְּלִימָא מֵעִילָוֵי רֵישֵׁיהּ. דָּלִי עֵינֵיהּ, חֲזָאָה לְדִיקְלָא, אַלְּמֵיהּ יִצְרֵיהּ, סָלִיק, פַּסְקֵיהּ לְקִיבּוּרָא בְּשִׁינֵיהּ.

— that Jupiter stands in the west? I will turn it about and set it in the east. And this is what is written: "who has raised up one from the east, whom righteousness calls to his foot?" (Isaiah 41:2) — for righteousness is tzedek, and tzedek is the star. And from Shmuel too we learn that Israel has no mazal. For Shmuel and Ablat were sitting, and certain men were going out to the marsh. Ablat said to Shmuel: that man goes and will not come back — a snake will bite him and he will die. Shmuel said to him: if he is a son of Israel, he will go and come back. While they were still sitting, he went and came back. Ablat rose and cast down the man's load, and found in it a snake cut in two and lying in two pieces. Shmuel said to him: what did you do? He said to him: every day we would put our bread in together and eat. Today there was one among us who had no bread, and he was put to shame. I said to them: I will go and gather it in. When I came to him, I made myself as one who was taking from him, so that he should not be put to shame. He said to him: you have done a commandment. Shmuel went out and expounded: "and charity delivers from death" (Proverbs 10:2) — and not from a strange death only, but from death itself. And from Rabbi Akiva too we learn that Israel has no mazal. For Rabbi Akiva had a daughter, and the Chaldeans, who read the stars, said to him: on the day that she enters the bridal canopy a snake will bite her and she will die. He was greatly troubled over the matter. On that day she took her brooch and stuck it into the wall, and it chanced that it went into the eye of a snake. In the morning, when she drew it out, the snake came trailing after it. Her father said to her: what did you do? She said to him: in the evening a poor man came and called at the door, and all the world was busy with the feast, and there was none who heard him. I rose and took my own portion, which you had given me, and gave it to him. He said to her: you have done a commandment. Rabbi Akiva went out and expounded: "and charity delivers from death" — and not from a strange death only, but from death itself. And from Rav Nachman bar Yitzchak too we learn that Israel has no mazal. For the Chaldeans said to the mother of Rav Nachman bar Yitzchak: your son will be a thief. She would not let him go with his head uncovered. She said to him: cover your head, so that the fear of Heaven may be upon you, and ask for mercy. He did not know why she said this to him. One day he was sitting and learning beneath a palm tree. The cloak fell from off his head; he lifted his eyes and saw the palm tree, and his inclination overcame him, and he climbed up and bit off a cluster of dates with his teeth.

our rendering of Shabbat 156b