פסחים ה׳Pesachim 5

Passage 1א׳

פסחים פרק ה תמיד נשחט - כח רַבִּי שַׁמְלָאִי אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לֵיהּ: נִתְנִי לִי מַר סֵפֶר יוֹחֲסִין. אָמַר לֵיהּ: מֵהֵיכָא אַתְּ? אָמַר לֵיהּ: מִלֹּד. וְהֵיכָא מוֹתָבָךְ? בִּנְהַרְדְּעָא. אָמַר לֵיהּ: אֵין (שונין) [נִדּוֹנִין] לֹא לְלֹדִים וְלֹא לִנְהַרְדְּעִים, וְכָל שֶׁכֵּן דְּאַתְּ מִלֹּד, וּמוֹתָבָךְ בִּנְהַרְדְּעָא. אַכְפֵּיהּ וְאִרְצֵי. (אמר ליה מתנינא לך) אָמַר לֵיהּ: לִתְנִי לִי מַר בִּתְלָתָא יַרְחֵי. אָמַר לֵיהּ: וּמַה בְּרוּרְיָה דְּבִיתְהוּ דְּרַבִּי מֵאִיר, בְּרַתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, דַּהֲוַת גָּמְרָה תְּלַת מְאָה שְׁמַעְתְּתָא בְּיוֹמָא דְּסִתְוָא מִתְּלַת מְאָה רַבְּוְתָּא, וַאֲפִלּוּ הָכִי, בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים לֹא יָצְתָה יְדֵי חוֹבָתָהּ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ: לִתְנִי לִי מַר בִּתְלָתָא יַרְחֵי?! שָׁקַל קָלָא פָּתַק בֵּיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא רָהִיט וְאָזִיל, אָמַר לֵיהּ: [רַבִּי], מַה בֵּין לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְכוּ'? אָמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְצוּרְבָא מֵרַבָּנָן אַתְּ, תָּא וְאֵימָא לָךְ וְכוּ'. אָמַר רָמִי בַּר (אבין) [רַב יְהוּדָה] אָמַר רַב: מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז סֵפֶר יוֹחֲסִין, תָּשַׁשׁ כֹּחָן שֶׁל חֲכָמִים וְכָהָה מְאוֹר עֵינֵיהֶם, דְּאָמַר מַר זוּטְרָא: בֵּין 'אָצֵל' לְ'אָצַל' טְעִינוּ אַרְבַּע מְאָה גַּמְלֵי דִּדְרָשָׁה.

Passage 2ב׳

כט מִשְׁנָה. הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות י״ב:ו׳) "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַעַרְבָּיִם", 'קָהָל' וְ'עֵדָה' וְ'יִשְׂרָאֵל'. נִכְנְסָה כַּת רִאשׁוֹנָה, נִתְמַלְּאָה הָעֲזָרָה וְנִנְעֲלוּ דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְהַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וּבְיָדָם בָּזִיכֵי כֶּסֶף וּבָזִיכֵי זָהָב, שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף, כֶּסֶף, וְשֶׁכֻּלָּהּ זָהָב, זָהָב, לֹא הָיוּ מְעֹרָבִים. וְלֹא הָיוּ לַבָּזִיכִין שׁוּלַיִם, שֶׁמָּא יַנִּיחוּם וְיִקְרֹשׁ הַדָּם. שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל הַכֹּהֵן, נְתָנוֹ כֹּהֵן לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, מְקַבֵּל אֶת הַמָּלֵא וּמַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן מִיַּד הַכֹּהֵן הַקָּרוֹב אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, זוֹרֵק זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד. יָצָאת כַּת רִאשׁוֹנָה, נִכְנְסָה כַּת שְׁנִיָּה. יָצָאת כַּת שְׁנִיָּה, נִכְנְסָה כַּת שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה רִאשׁוֹנָה, כָּךְ מַעֲשֵׂה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל, אִם גָּמְרוּ, שָׁנוּ, וְאִם שָׁנוּ, שִׁלְּשׁוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּשׁוּ מִימֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית, לֹא הִגִּיעָה לְ"אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה'", מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מוּעָטִין.

Passage 3ג׳

ל אִיתְּמַר, אַבַּיֵּי אָמַר: 'נִנְעָלִין' תְּנַן, וְרָבָא אָמַר: 'נוֹעֲלִין' תְּנַן. בְּמַאי קָמִיפְלְגֵי? בְּמִסְמַךְ אַנִּיסָא, מַר סָבַר: כַּמָּה דְּעַיְלֵי, נֵיעוֹל, וְסַמְכִינָן אַנִּיסָא, וּמַר סָבַר: לָא סַמְכִינָן אַנִּיסָא. [וְהָא דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: חַס־וְשָׁלוֹם שֶׁעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַּדָּה, שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל כָּל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל. אַבַּיֵי מְתָרֵץ לְטַעֲמֵיהּ וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעֲמֵיהּ. אַבַּיֵּי מְתָרֵץ לְטַעֲמֵיהּ: אֵין בָּעֲזָרָה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּנְעֶלֶת עַל כָּל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא, כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל. רָבָא מְתָרֵץ לְטַעֲמֵיהּ: אֵין בָּעֲזָרָה, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹעֲלִין אוֹתָהּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא, כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל]. תָּנוּ רַבָּנָן: מֵעוֹלָם לֹא נִתְמַעֵךְ אָדָם בָּעֲזָרָה, חוּץ מִפֶּסַח אֶחָד שֶׁהָיָה בִּימֵי הִלֵּל, שֶׁבּוֹ נִתְמַעֵךְ זָקֵן אֶחָד, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ פֶּסַח מְעוּכִין. תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת, בִּקֵּשׁ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ לִתֵּן (את) עֵינָיו בְּאוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל: תֵּן עֵינֶיךָ בַּפְּסָחִים. נָטַל כּוּלְיָתָא מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנִמְצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא זוּגוֹת כְּלָיוֹת, כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, חוּץ מִטָּמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וְאֵין לְךָ כָּל פֶּסַח וּפֶסַח שֶׁלֹּא נִמְנוּ עָלָיו יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ פֶּסַח מְעֻבִּין.