פסחים ג׳Pesachim 3

Passage 1א׳

פסחים פרק ג אלו עוברין - יב תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן אֶלְעָזָר) אוֹמֵר: כָּל סְעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה, אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִמֶּנָה, כְּגוֹן מַאי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, (בת תלמיד חכם לעם הארץ) אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה. מַאי הִיא? אָמַר רַב חַסְדָּא: אוֹ אַלְמָנָה, אוֹ גְרוּשָׁה, אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אוֹ קוֹבְרָהּ, אוֹ קוֹבַרְתּוֹ, אוֹ מְבִיאַתּוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת. אֵינִי, וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר, יִדְבַּק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתּוֹרָה וּכְהֻנָּה מְעַשַּׁרְתּוֹ. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּתַלְמִיד חָכָם, הָא בְּעַם הָאָרֶץ. (כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה) [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ] נָסִיב כָּהַנְתָּא, חָלַשׁ. אָמַר: לָא נִיחָא לֵיהּ לְאַהֲרֹן דְּאֶדְבַּק בְּזַרְעֵיהּ, דַּהֲוָה לֵיהּ חַתְנָא כִּי אֲנָא. (וְאִתְּסִי) רַב אִידִי בַּר אַבִּין נָסִיב כָּהַנְתָּא, וַהֲווּ לֵיהּ תְּרֵי בְּנֵי סְמִיכֵי. ('סְמִיכֵי' סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: דְּחָזוּ לִסְמִיכָה. וּמַאן אִנּוּן?) רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, וְרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי.

Passage 2ב׳

אָמַר רַב פָּפָּא: אִי לָא דִּנְסִיבְנָא כָּהַנְתָּא, לָא אִיעַתְּרִי. אָמַר רַב כַּהֲנָא: אִי לָא דִּנְסִיבְנָא כָּהַנְתָּא לָא גַּלָּאִי. אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא לִמְקוֹם תּוֹרָה גָּלִיתָ? לָא גַּלָּאִי כִּדְגָלוּ אִינְשֵׁי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת הָרְשׁוּת, לְסוֹף גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ו׳:ד׳) "וְאוֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: (שם) "לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים". תָּנוּ רַבָּנָן: כָּל תַּלְמִיד חָכָם הַמַּרְבֶּה סְעוּדָתוֹ בְּכָל מָקוֹם, לְסוֹף מַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ, וּמְאַלְמֵן אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמְיַתֵּם אֶת גּוֹזָלָיו, וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנּוּ, וּמַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, וּדְבָרָיו אֵינָן נִשְׁמָעִים, וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם וְשֵׁם אָבִיו וְשֵׁם רַבּוֹ, וְגוֹרֵם שֵׁם רַע לוֹ וְלִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. מַאי הִיא? אָמַר אַבַּיֵּי: קָרוּ לֵיהּ: "בַּר מֵיחַם תַּנּוּרֵי". רָבָא אָמַר: "בַּר מְרַקֵּד בֵּי כּוּבֵי". רַב פָּפָּא אָמַר: "בַּר מְלַחֵךְ פִּנְכֵּי". רַב (הונא) [שְׁמַעְיָה] אָמַר: "בַּר מָךְ רָבַע".

Passage 3ג׳

יג תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה, בָּנָיו עַמֵּי־הָאָרֶץ. תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ [וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם], וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן, דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וְלֹא לְעַם הָאָרֶץ, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה, דָּבָר מְכֹעָרוְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל. תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם. לֹא מָצָא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, יִשָּׂא בַּת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. לֹא מָצָא [בַּת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר], יִשָּׂא בַּת רָאשֵׁי כְּנֵסִיּוֹת, לֹא מָצָא [בַּת רָאשֵׁי כְּנֵסִיּוֹת], יִשָּׂא בַּת גַּבָּאֵי צְדָקָה, לֹא מָצָא [בַּת גַּבָּאֵי צְדָקָה], יִשָּׂא בַּת מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַמֵּי הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: (דברים כ״ז:כ״א) "אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה". תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: עַם הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י״א:מ״ו) "זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף", כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֻתָּר לֶאֱכֹל בְּשַׂר בְּהֵמָה וָעוֹף, וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אָסוּר.