בבא מציעא ה׳Baba Metzia 5

Passage 1א׳

בבא מציעא פרק ה - כ "לֹא תִגְנֹבוּ" (ויקרא י״ט:ל״ה) דְּכָתַב רַחֲמָנָא, לָמָּה לִי? לְכִדְתַנְיָא: "לֹא תִגְנֹבוּ", עַל מְנָת לְמֵיקַט, "לֹא תִגְנֹבוּ", עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. אָמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אַשִׁי: לָאו דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּמִשְׁקָלוֹת, לָמָּה לִי? אָמַר לֵיהּ: לְטוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח. הַאי, גֶּזֶל מְעַלְיָא הוּא! לַעֲבֹר עָלָיו מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּה! תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא יט) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל [בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה"]. ('בַּמִּשְׁפָּט', כְּמַשְׁמָעוֹ.) 'בַּמִּדָּה', זוֹ מְדִידַת קַרְקַע, שֶׁלֹּא יִמְדֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאַחֵר, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. 'בַּמִּשְׁקָל', שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח. 'וּבַמְּשׂוּרָה', שֶׁלֹא יַרְתִּיחַ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמַה מְּשׂוּרָה, שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים (ושלשה) [וְשִׁשָּׁה] בְּלֹג, הִקְפִּידָה עָלָיו הַתּוֹרָה, קַל־וָחֹמֶר לְהִין וַחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וְלֹג וַחֲצִי לֹג וּרְבִיעִית הַלֹּג. אָמַר רָבָא: לָמָּה לִי דְּכָתַב רַחֲמָנָא 'יְצִיאַת מִצְרַיִם' בְּרִבִּית, 'יְצִיאַת מִצְרַיִם' גַּבֵּי צִיצִית, 'יְצִיאַת מִצְרַיִם' בְּמִשְׁקָלוֹת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי [הוּא] שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה מָעוֹתָיו בְּגוֹי וּמַלְוֶה אוֹתָן לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, וּמִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח, וּמִמִּי שֶׁתּוֹלֶה קְלָא־אִילָן בְּבִגְדוֹ, וְאוֹמֵר: תְּכֵלֶת הוּא.

Passage 2ב׳

כא רַבִינָא אִיקְלַע לְסוּרָא דִּפְרָת, אָמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא דִּפְרָת לְרַבִינָא: יְצִיאַת מִצְרַיִם דְּכָתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי שְׁרָצִים לָמָּה לִי? אָמַר לֵיהּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁמְּעָרֵב קְרָבֵי דָּגִים טְמֵאִים בִּקְרָבֵי דָּגִים טְהוֹרִים, וּמוֹכְרָן לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ: אֲנָא, 'הַמַּעֲלֶה' קָא קַשְׁיָא לִי, מַאי שְׁנָא הָכָא 'הַמַּעֲלֶה' דְּכָתַב רַחֲמָנָא? אָמַר לֵיהּ: לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִלְמָלֵא (לא) הֶעֱלִיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה, שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּשְׁרָצִים, דַּיִּי. אָמַר לֵיהּ: וּמִי נָפִישׁ אַגְרַיְהוּ טְפֵי מֵרִבִּית וּמִצִּיצִית וּמִמִּשְׁקָלוֹת? אָמַר לֵיהּ: אַף עַל גַּב דְּלָא נָפִישׁ אַגְרַיְהוּ טְפֵי, מְאִיסֵי לְמֵיכְלִינְהוּ.

Passage 3ג׳

[פִּסְקָא]. אֵיזֶהוּ תַּרְבִּית? הַמַּרְבֶּה בְּפֵרוֹת וְכוּ'. [אַטוּ כָּל הַנֵי דְּאַמְרִינָן עַד הַשְׁתָּא, לָאו רִבִּית הוּא?! אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: עַד כָּאן שֶׁל תּוֹרָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁל דִּבְרֵיהֶם]. וְכֵן אָמַר רָבָא: עַד כָּאן שֶׁל תּוֹרָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. עַד כָּאן (איוב כ״ז:י״ז) "יָכִין רָשָׁע, וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ". עַד כָּאן, וְתוּ לָא?! אֶלָּא, אֲפִלּוּ עַד כָּאן "יָכִין רָשָׁע, וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ".