בבא מציעא ד׳Baba Metzia 4

Passage 1א׳

בבא מציעא פרק ד - פסקא. אֲבָל אָמְרוּ: "מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם בַּיָּם, הוּא עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ". גְּמָרָא. אִיתְּמַר, אַבַּיֵּי אָמַר: אוֹדוֹעֵי מוֹדְעִינָן לֵיהּ. רָבָא אָמַר: מֵילַט לַיְטִינָן לֵיהּ. אַבַּיֵּי אָמַר: אוֹדוֹעֵי מוֹדְעִינָן לֵיהּ, דִּכְתִיב: (שם) "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר". רָבָא אָמַר: מֵילַט לַיְטִינָן לֵיהּ.

Passage 2ב׳

י אִיתְּמַר: 'דְּבָרִים', רַב אָמַר: אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה. מֵיתִיבִי: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא י״ט:ל״ו) "הִין־צֶדֶק"? וַהֲלֹא הִין בִּכְלָל אֵיפָה (הוא) [הָיָה]? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: שֶׁיְּהֵא 'הֵן' שֶׁלְּךָ צֶדֶק, וְ'לָאו' שֶׁלְּךָ צֶדֶק. אָמַר אַבַּיֵּי: הַהוּא שֶׁלֹּא יְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. מֵיתִיבִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: טַלִּית קוֹנָה דִּינַר זָהָב, וְאֵין דִּינַר זָהָב קוֹנֶה טַלִּית, מִכָּל מָקוֹם כָּךְ הֲלָכָה, אֲבָל אָמְרוּ: "מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה, הוּא עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ". תַּנָּאֵי הִיא, דִּתְנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא וּשְׂכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים, הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת, וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בְּשַׁעְתּוֹ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַּמְלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית בִּלְבָד. וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ: דְּבָרִים, יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם מְחֻסְּרֵי־אֲמָנָה, הֵיכִי אָמַר לֵיהּ: "זִיל הָדַר בְּךָ"? שַׁאנִי הָתָם דְּפוֹעֲלִים גּוּפַיְהוּ לָא סַמְכָא דַּעְתַּיְהוּ, מַאי טַעְמָא? מֵידַע יָדְעֵי דְּעַל אַבוּהָ סָמַךְ.

Passage 3ג׳

אָמַר רַב פַּפִּי: אָמַר לִי רַבִינָא: לְדִידִי אָמַר לִי הַהוּא מֵרַבָּנָן וְרַב טְבוּת שְׁמֵיהּ, וְאַמְרֵי לָהּ, רַב שְׁמוּאֵל בַּר זוּטְרָא שְׁמֵיהּ: דְּאִי (הוו) יְהָבֵי לֵיהּ כָּל חֲלָלָא דְּעָלְמָא לָא הֲוָה [קָא] מְשַׁנֵּי בְּדִבּוּרֵיהּ וְכוּ'.