בבא קמא ו׳Baba Kamma 6

Passage 1א׳

בבא קמא פרק ו - תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים, הָעוֹשֶׂה אוֹתָם פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ, וְהַכּוֹפֵף קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי הַדְּלֵקָה, וְהַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ.

English arrives with our Bavli rendering of Baba Kamma 55b

Passage 2ב׳

טז (אלעזר) [אֱלִיעֶזֶר] זְעִירָא הֲוָה סַיִּים מְסָאנֵי אוּכְמֵי (והוה אזיל) [וְקָאִי] בְּשׁוּקָא דִּנְהַרְדְּעָא. אַשְׁכְּחוּהָ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, וְאַמְרֵי לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הַנֵי מְסָאנֵי? אָמַר לְהוּ: דְּקָא מְאַבִּילְנָא אַיְרוּשְׁלֶם. אָמְרוּ לֵיהּ: אַתְּ חֲשִׁיבַת לְאִתְאַבּוּלִי אַיְרוּשְׁלֶם? סָבוּר, יוּהֲרָא הוּא, אַתְיוּהָ וְחַבְשׁוּהָ. אָמַר לְהוּ: גַּבְרָא רַבָּה אֲנָּא. אָמְרוּ לֵיהּ: מְנָא יַדְעִינָן? אָמַר לְהוּ: אוֹ אַתּוּן בָּעוּ מִינָאִי מִלְּתָא, אוֹ אֲנָא אִיבָּעִי מִינַיְכוּ מִלְּתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: בָּעִי אַתְּ. אָמַר לְהוּ: הַאי מַאן דְּקָץ כּוּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם? אָמְרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי כּוּפְרָא. וְהָא הֲווּ תַּמְרֵי? (אלא) [אָמְרוּ לֵיהּ:] מְשַׁלֵּם דְּמֵי תַּמְרָא. אָמַר לְהוּ: וְהָא, לָאו תַּמְרֵי שָׁקִיל מִינֵיהּ? אָמְרוּ לֵיהּ: אֵימַר לָן אַתְּ. אָמַר לְהוּ: בְּשִׁשִּׁים. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאן אָמַר כְּוָתִיךְ? אָמַר לְהוּ: הָא שְׁמוּאֵל חַי וּבֵית דִּינוֹ קַיָּם, שָׁדְרוּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר לְכוּ: בְּשִׁשִּׁים, וְשָׁבְקוּהוּ.

Passage 3ג׳

יז אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ב:ה׳) "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים", אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה? בִּזְמַן (שהעצים) [שֶׁהַקּוֹצִים] מְצוּיִין לָהּ, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", "וְאָכַל גָּדִישׁ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא: "וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", שֶׁנֶּאֱכַל גָּדִישׁ כְּבָר. תָּנִי רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב: (שם יב) "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר". כֵּיוָן שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל כ״א:ח׳) "וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע". בָּכִי רַב יוֹסֵף: כּוּלֵי הַאי נַמִּי לְאַיִן דּוֹמִין? אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: טִיבוּתָא הוּא לְגַבַּיְהוּ, דִּכְתִיב: (ישעיהו נ״ז:א׳) "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי־טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי־טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות י״ב:כ״ב) "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר". תָּנוּ רַבָּנָן: דֶּבֶר בָּעִיר, כַּנֵּס רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר", וְאוֹמֵר: (ישעיהו כ״ו:כ׳) "לֵךָ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ", וְאוֹמֵר: (דברים ל״ב:כ״ה) "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: הַנֵּי מִילֵי, בְּלֵילְיָא, אֲבָל בִּימָמָא לָא, תָּא שְׁמַע: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ". וְכִי תֵּימָא: הַנֵּי מִילֵי [הֵיכָא] דְּלֵיכָּא אֵימָה מִגַּוָּאִי, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא אֵימָה מִגַּוָּאִי, כִּי נָפִיק יָתִיב בֵּינֵי אִינְשֵׁי בְּצַוְתָא דְּעָלְמָא, טְפֵי מַעֲלֵי, תָּא שְׁמַע: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה", אַף עַל גַּב דְּ'מֵחֲדָרִים אֵימָה', 'מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב'. רָבָא, בְּעִידָן רִיתְחָא הֲוָה סָכַר כַּוֵי, דִּכְתִיב: (ירמיהו ט׳:כ׳) "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ". תָּנוּ רַבָּנָן: רָעָב בָּעִיר, פַּזֵּר רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית י״ב:י׳) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֵד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם", וְאוֹמֵר: (מלכים ב ז׳:ד׳) "אִם אָמַרְנוּ: נָבוֹא הָעִיר, וְהָרָעָב בָּעִיר, וָמַתְנוּ שָׁם". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: הַנֵּי מִילֵי, הֵיכָא דְּלֵיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, אֲבָל הֵיכִי דְּאִיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, לָא, תָּא שְׁמַע: (שם) "לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אָרָם, אִם יְחַיוּנוּ נִחְיֶה". תָּנוּ רַבָּנָן: דֶּבֶר בָּעִיר, אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים. דְּכֵיוָן דְּיָהִיבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא, מַסְגִּי לְהֶדְיָא. שָׁלוֹם בָּעִיר, אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּצִדֵּי דְּרָכִים, דְּכֵיוָן דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא, מִחְבָּא חֲבוּיֵי וּמַסְגִּי. תָּנוּ רַבָּנָן: דֶּבֶר בָּעִיר, אַל יִכָּנֵס אָדָם יְחִידִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַפְקִיד שָׁם כֵּלָיו. וְהַנֵּי מִילֵי, הֵיכָא דְּלָא קָרוּ בֵּיהּ דַּרְדְּקֵי, וְלָא מַצְלוּ בֵּיהּ עֲשָׂרָה. תָּנוּ רַבָּנָן: כְּלָבִים בּוֹכִים, מַלְאַךְ הַמָּוֶת (בעיר) [בָּא לָעִיר]. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים, אֵלִיָּהוּ [הַנָּבִיא] בָּא לָעִיר. וְהַנֵּי מִילֵי, דְּלֵית בְּהוּ נְקֵבָה.