זהר חדש, פרשת נח קכ״א–ק״נZohar Chadash, Noach 121–150

Paragraph 124קכ״ד

אָמַר לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ, כָּךְ הֲוָה לָךְ לְמֶעְבַּד, וְעוֹד הֲוָה לָךְ לְמֶחֱזֵי, דְּאִינוּן בָּנַי בְּנֵי רְחִימָאי, דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתִי בְּטוּרָא דְחוֹרֵב, וְדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. דְּחָזָא עִנְיָינָא דְמשֶׁה, דְּאִישְׁתְּהֵי קַמֵּיהּ אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבָּעִין לֵילָוָן. וְעִנְיָינָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא בְּטוּרָא דְחוֹרֵב. וְדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.

Paragraph 125קכ״ה

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֹא זָז אֵלִיָּהוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹרוֹת זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד. וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת, הוּא מַקְדִּים וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עַכְשָׁיו פְּלוֹנִי. וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ זְכוּתוֹ דְּהַהוּא גַבְרָא. דִּכְתִיב, (מלאכי ג׳:ט״ז) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו.