זוהר, ויקרא נ״הZohar, Vayikra 55

Segment 1א׳

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו כ״א:י״א) מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּכַמָּה אֲתַר. אֲבָל מַשָּׂא דּוּמָה, כָּל זִמְנִין דְּיִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחוּ בְּגָלוּתָא, אִתְיְידַע זִמְנָא וְקִצָא דִּלְהוֹן, וְזִמְנָא וְקִצָא דְּהַהוּא גָּלוּתָא. וְגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, הוּא מַשָּׂא דּוּמָה, דְּלָא אִתְגַּלְיָיא וְלָא אִתְיְידַע כְּאִינּוּן אָחֳרָנִין.

R. Jose discoursed on the verse: “The burden of Duma. One calleth unto me out of Seir, Watchman, what of the night?” (Isa. 21, 11). ‘This verse’, he said, ‘has already been expounded in many places, but it can also be interpreted as follows. To all the other exiles of Israel a term was set, and their duration was known beforehand, but the exile of Edom is “a burden of silence”, for its term has not been disclosed.

Segment 2ב׳

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר, קָלָא שְׁמַעְנָא בְּגָלוּתָא דְּשָעִיר, אִינּוּן דְּדַחֲקֵי בֵּינַיְיהוּ, אִינּוּן דְּשַׁכְבֵי לְעַפְרָא. וּמַאי אַמְרֵי. שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל אִינּוּן תַּבְעָן לִי עַל מַטְרוֹנִיתָא, מַה עֲבָדִית מִן מַטְרוֹנִיתָא דִּילִי.

Says the Holy One, blessed be He: “One calls to Me from Seir”: I have heard a voice from those who are oppressed and prostrate in the exile of Seir, saying, Watchman, what of the night?-asking Me what I have done with My Matrona.

Segment 3ג׳

כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנִישׁ לְפָמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְאָמַר, חָמוּ בָּנַי רְחִימַי, דְּאִינּוּן דְּחִיקִין בְּגָלוּתָא, וְשַׁבְקִין צַעֲרָא דִּלְהוֹן, וְתַבְעִין לִי עַל מַטְרוֹנִיתָא. וְאַמְרֵי, שׁוֹמֵר: אַנְתְּ דְּאִקְרֵי שׁוֹמֵר, אָן הוּא שְׁמִירָה דִּילָךְ אָן הוּא שְׁמִירָה דְּבֵיתָךְ. מַה מִּלַּיְלָה: מַה עַבְדַת מִּלַּיְלָה, הָכִי נַטְרַת לָהּ. מַה מִּלֵּיל. דְּהָא לְזִמְנִין אִתְקְרֵי לַיְלָה, וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי לֵיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ב:מ״ב) לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא. וּכְתִיב הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה.

Thereupon the Holy One, blessed be He, assembles all His court and says: “See how My beloved children forget their own oppression and think only of the Matrona, saying to Me, Thou who art called Keeper, how dost Thou keep Thyself and Thy house?”