זוהר, ויקרא ל״זZohar, Vayikra 37

Segment 1א׳

רִבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, עָאל רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב, (תהילים צ״ב:י״ג) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וְגוֹ'. צַדִּיק כַּתָּמָר, מַאי כַּתָּמָר. דְּהָא מִכָּל אִילָנֵי עָלְמָא לֵית דְּמִתְעַכֵּב לְאַפְרְחָא, כְּמוֹ תָּמָר. דְּסָלִיק לְשִׁבְעִין שְׁנִין. מַאי טַעְמָא כַּתָּמָר. אֶלָּא אַף עַל גַּב דִּקְרָא אַסְהִיד, חַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ לָא בָּעוּ לְגַלָּאָה.

R. Abba was once sitting before R. Simeon, when R. Eleazar entered. R. Simeon thereupon quoted the verse: “The righteous shall flourish like the palm tree, etc.” (Ps. 92, 12). ‘The palm’, he said, ‘is the slowest of all trees to mature, taking seventy years. The reason why the righteous is compared here to the palm tree is one which the Companions are reluctant to reveal, although it is indicated by the Scripture.

Segment 2ב׳

אֲבָל צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, עַל גָּלוּתָא דְּבָבֶל אִתְּמַר, דְּהָא לָא תָּבַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהָא, אֶלָּא בְּסוֹף שִׁבְעִין שְׁנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו כ״ט:י׳) כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקוֹד אֶתְכֶם. וְדָא הוּא צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, דְּסָלִיק דְּכַר וְנוּקְבָּא לְשִׁבְעִין שְׁנִין. צַדִּיק: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים י״א:ז׳) כִּי צַדִּיק יְיָ' צְדָקוֹת אָהֵב. וּכְתִיב, (שמות ט) יְיָ' הַצַּדִּיק. וּכְתִיב, (ישעיהו ג׳:י׳) אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב.

It has to do with the exile f Babylon, when the Shekinah did not return to its home till seventy years had passed. The “righteous” here is the Holy One, blessed be He, as in the verse, “For the Lord is righteous, he loveth righteousness” (Ps. 11, 8).

Segment 3ג׳

כְּאֶרְז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּא, מַהוּ אֶרֶז. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִּיב, בָּחוּר כָּאֲרָזִים. (ס"א דיתיב על כורסיא דיעקב שלימא) בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּא, בַּלְּבָנוֹן וַדַּאי, וְדָא הוּא עֵדֶן דִּלְעֵילָּא, דְּעָלֵיהּ כְּתִיב (ישעיהו ס״ד:ג׳) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלהִים זוּלָתְךָ. וְהַאי אֶרֶז, בְּהַהוּא אֲתַר עִלָּאָה, יִשְׂגֶּא.

He is also compared to a cedar, as in the verse, “Excellent as the cedars” (S.S. 15). “He shall grow in Lebanon”; this is the supernal Eden, of which it is written, “No eye hath seen, O God, save thine” (Isa. 64, 4). This Cedar shall grow in that exalted place;