זוהר, ויקרא ל״בZohar, Vayikra 32

Segment 1א׳

כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּיוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב אַבָּבָא דְּתַרְעָא (נ"א דמערתא) דְלוּד, זָקַף עֵינוֹי, חָזָא שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר, וְאַסְתִּים נְהוֹרָא ג' זִמְנִין, אַדְּהָכִי אִתְחֲשָׁךְ נְהוֹרָא, וְאִתְחַזֵּי בֵּיהּ בְּשִׁמְשָׁא אוּכָמָא וִירוֹקָא. אָמַר לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, תָּא אֲבַתְרָאי בְּרִי, וְנֶחמֵי דְּהָא וַדַּאי גְּזֵרָה אִתְגְּזַר לְעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאוֹדָעָא לִי, דְּוַדַּאי תְּלָתִין יוֹמִין תַּלְיָא הַהוּא מִלְּתָא דְּאִתְגְּזַר לְעֵילָּא. וְלָא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּאוֹדְעֵיהּ לְצַדִּיקַיָּיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (עמוס ג׳:ז׳) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה יְיָ' אֱלהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

One day he was sitting at the gate of Lydda when he lifted up his eyes and saw the light of the sun darkened three times, and black and yellow spots appearing in the sun. He said to his son, R. Eleazar: ‘Follow me, my son, and let us see what happens, for of a surety some punishment is decreed above, and God desires to let me know. For such a decree is kept in suspense thirty days, and God does not carry it out before making it known to the righteous, as it is written, “For the Lord will do nothing but he revealeth his secret to his servants the prophets” (Amos 3, 7).’

Segment 2ב׳

עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי עָאלוּ בְּהַהוּא כֶּרֶם. חָמוּ חַד חִויָא דְּהֲוָה אָתֵי, וּפוּמֵיהּ פְּתִיחָא (נ"א והוה לחיש בלישניה), וּמְלַהֲטָא בְּאַרְעָא בְּעַפְרָא. אִשְׁתְּנִיק רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְקַטְפָר יְדוֹי בְּרֵישֵׁיהּ דְּחִוְיָא, שָׁכִיךְ חִויָא, מָאִיךְ פּוּמֵיהּ. וְחָמָא לִישָׁנִיהּ מַרְחִישׁ. אָמַר לֵיהּ חִוְיָא חִויָא, זִיל וְאֵימָא לְהַהוּא חִוְיָא עִלָּאָה, דְּהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּעָלְמָא שְׁכִיחַ. עַיְילֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ לְחַד נוּקְבָּא דְּעַפְרָא. אָמַר גּוֹזֵר אֲנָא, כְּשֵׁם דְּתַתָּאָה אִתְחֲזָר לְנוּקְבָּא דְּעַפְרָא, כֵּן עִלָּאָה יִתְחַזֵר לְנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא.

They came into a vineyard, where they saw a serpent advancing like a coil of fire along the ground. R. Simeon shook his garments and brought his hand down on the head of the serpent, which then came to a halt, though its tongue was still moving. He said to it: “Serpent, serpent, go and tell that supernal Serpent that R. Simeon is still alive.” It then put its head into a hole in the ground. He said: “I ordain that just as this serpent has returned to its hole in the ground, so the supernal one shall return to the hollow of the great abyss.”

Segment 3ג׳

רָחִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּצְלוֹתָא, עַד דַּהֲווֹ מְצַלֵּי שָׁמְעוּ חַד קָלָא, פּוּטְקְרָא דְּקִיטְפָא עוּלוּ לְאַתְרַיְיכוּ, קַטְפִירָא דְּבוּרְיָינֵי לָא שָׁרָאן בְּעָלְמָא, דְּהָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּטִיל לוֹן. זַכָּאָה אַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּמָארָךְ בָּעֵי בִּיקָרָךְ עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב (שמות לכ) וַיְחַל מֹשֶׁה וְגוֹ', דְּמַשְׁמַע דְּאָחִיד לֵיהּ פַּרְגּוֹדָא, וְאַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן גּוֹזֵר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַיֵּים. הוּא גּוֹזֵר, וְאַנְתְּ מְבַטֵּל.

R. Simeon then began to pray. As they were praying they heard a voice say: “Ye ministers of evil, return to your place; ye band of ruffians, abide not in the world, for R. Simeon ben Yochai annuls your power. Happy art thou, R. Simeon, that thy Master is solicitous for thy honour at all times, above that of all other men.”