זוהר, ויקרא ב׳Zohar, Vayikra 2

Segment 1א׳

(ויקרא א׳:א׳) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים ה׳:א׳) בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי וְגוֹ', הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, לְבָתַר אִכְלוּ רֵעִים. מַאן דִּמְזַמֵּן לְאָחֳרָא, כַּד מְזוֹנָא מִתְתַּקָּן קָמֵיהּ. בָּתַר דְּאִיהוּ אָכַל, הֵיאַךְ יַזְמִין לְאָחֳרָא.

AND HE CALLED UNTO MOSES, AND THE LORD SPAKE UNTO HIM OUT OF THE TENT OF MEETING, SAYING. R. Hiya connected this with the verse, “I am come into my garden, my sister, my bride, I have eaten my honeycomb with my honey, I have drunk my wine with my milk, eat, O friends, etc.” ‘The first part of this verse’, he said, ‘does not seem to accord with the second. If a man invites another to eat, it is while the food is spread before him, not after he has eaten himself.

Segment 2ב׳

אֶלָּא זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְדַכְּאָה לְהוֹן, וְאִתְרְעֵי בְּהוֹן מִכָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמִדְּאִתְרְעֵי בְּהוֹן בָּעָא לְסַלְּקָא לְהוֹן מִכָּל מְקַטְרְגֵי עָלְמָא. תָּא חֲזִי, (ס"א בתר דאתעבד משכנא) בְּיוֹמָא דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא לְתַתָּא, בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְתְּקָם מַשְׁכְּנָא אָחֳרָא לְעֵילָּא עִמֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (שמות מ׳:י״ז) הוּקַם הַמִּשְׁכָּן סְתָם, וְהַהוּא יוֹמָא חֶדְוָותָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה.

The explanation, however, is this. On the day when the Tabernacle was set up on earth, another Tabernacle was set up aloft, and that day was one of joy to the Holy One, blessed be He.

Segment 3ג׳

כֵּיוָן דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא מַה כְּתִיב, (שמות מ׳:ל״ה) וְלא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. כַּד חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּךְ אָמַר, וּמַה עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה אִתְּקַם, וְאִיהוּ לְבַר, מִיַּד וַיִקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לֵיהּ: מֹשֶׁה, חִנוּכָא דְּבֵיתָא בְּמַאי הֲוָה, בִּסְעוּדָתָא, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ'. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹ'. (ס"א והא אוקמוה האי קרא, אבל באתי)

Moses, however, at that time, “was not able to enter the tent of meeting” (Ex. 40, 35), whereupon God said, “The Tabernacle has been raised by the hand of Moses, and shall he remain outside?” Straight-way, therefore, He called to Moses, saying, Moses, how does one dedicate a house? With a banquet, is it not? Therefore, “when any man of you offereth an oblation unto the Lord”, etc. The verse can also be explained in the same connection as follows.