זוהר, ויצא ט׳Zohar, Vayetzei 9

Segment 1א׳

(בראשית כ״ח:י״ג) וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וגו'. הכא חמא יעקב קשורא דִּמְהֵימְנוּתָא כְּחַד. נִצָּב עליו, וכתיב (מלכים א כ״ב:מ״ח) וּמֶלֶךְ אֵין בְּאֶדוֹם. נצב מלך. (נצב מלח) חמא, דכל דרגין קיימין כלהו כחד על ההוא סולם, לאתקשרא כלא בחד קשרא. בגין דאתיהיב ההוא סלם בין תרין סתרין, הדא הוא דכתיב אֲנִי ה' אֱלהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וִאלהֵי יִצְחָק וגו'. אלֵּין אִנּוּן תְּרֵין סִטְרִין בְּיָמִינָא וּשְׂמָאלָא.

AND BEHOLD, THE LORD STOOD (nitsab) UPON IT, ETC. Here Jacob discerned the essential unity of the object of faith. This is implied in the term nitsab (firmly knit), which implies that Jacob saw all grades stationed as one on that ladder so as to be knit into one whole. And inasmuch as that ladder is situated between two sides, God said to him: I AM THE LORD, THE GOD OF ABRAHAM THY FATHER, AND THE GOD OF ISAAC , these two being respectively of the two sides, one of the right and the other of the left.

Segment 2ב׳

דבר אחר והנה ה' נצב עליו (ויאמר), עליה דיעקב, למהוי כלא רתיכא קדישא, ימינא ושמאלא, ויעקב בגוויהו, וכנסת ישראל לאתקשרא בנייהו, הדא הוא דכתיב אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק. מנלן דיעקב באמצעיתא, משמע דכתיב אלהי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק (הארץ), וְלָא כְּתִיב אֱלֹהֵי יִצְחָק אָבִיךָ. דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשַּׁר בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם, אִשְׁתַּכַּח דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא. וּלְבָתַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ, הָא כֹּלָּא רְתִיכָא חָדָא קַדִּישָׁא. וְהָכָא חָמָא דְּיֶהוֵי שְׁלִימוּ דְּאֲבָהָן.

According to another explanation, the Lord was standing over him, to wit, over Jacob, so as to form the Divine Chariot, with the Community of Israel, embodied in Jacob, as the uniting link in the midst, between the right and the left. That Jacob was in the midst is proved by the fact that the text here calls Abraham “thy father”, but not Isaac, thus showing that Jacob was next to Abraham; and hence the text naturally continues: THE LAND WHEREON THOU LIEST , showing that the whole formed one sacred Chariot. Here Jacob saw that he was to be the crown of the patriarchs.

Segment 3ג׳

תָּא חֲזֵי, אֱלהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, דְּכֵיוָן דְּאָמַר אַבְרָהָם אָבִיךָ, וַדַּאי אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָכָא אִתְרְמִיז דְּקָשִׁיר לִתְרֵין סִטְרִין וְאָחִיד לוֹן. קָשִׁיר לְסִטְרָא חָד, דִּכְתִיב אַבְרָהָם אָבִיךָ. וְקָשִׁיר לְסִטְרָא אָחֳרָא, דִּכְתִיב וִאלֹהֵי יִצְחָק, תּוֹסֶפֶת וא"ו לְגַבֵּי יִצְחָק, לְאַחֲזָאָה דְיַעֲקֹב אָחִיד לִתְרֵין סִטְרִין.

The words “the God of thy father Abraham and the God of Isaac” show that Jacob was attached to either side and holding fast to both of them.