זוהר, ויחי פ״בZohar, Vayechi 82

Segment 1א׳

וְעַל דָּא (מלכים א ו) אֵין כֶּסֶף נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה. אֶלָּא כֹּלָּא דְהַב, דְּאִתְרַבֵּי דְּהַב, וּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, (איוב כ״ח:ו׳) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, דְּהָא עָפָר דִּלְעֵילָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, וּבְאִסְתַּכְּלוּתָא דְּשִׁמְשָׁא וְתוּקְפֵיהּ, עַפְרָא עָבִיד וְאַסְגֵּי דְהַב.

By means of this riches Solomon ruled over all the kings of the earth, and therefore “silver was not accounted for anything in the days of Solomon” (I Kings 10, 21), but everything was of gold; and of that time it is written: “And he had dust of gold” (Job 28, 6). For the sun shining on the dust of the mountain tops turned it into gold.

Segment 2ב׳

תָּא חֲזֵי, מִטּוּרֵי דִּנְהִירוּ, דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא תַּמָּן, עַפְרָא דְּאַרְעָא בֵּינֵי טוּרֵי, כֻּלְּהוּ עָבְדֵי דְהַב, וְאִלְמָלֵא חֵיוָון בִּישִׁין דִּרְבִיאוּ תַּמָּן, בְּנֵי נָשָׁא לָא הֲווּ מִסְכְּנֵי, בְּגִין דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא אַסְגֵּי דְהַב.

From the rays of the sun beating on the mountains the dust of the earth among the mountains became gold. And but for the wild beasts that roamed there, men would not have been poor.

Segment 3ג׳

בְגִין כָּךְ, בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה, אֵין כֶּסֶף נְחְשַׁב לִמְאוּמָה, דְּהָא תַּקִּיפָא דְשִׁמְשָׁא אִסְתַּכַּל בְּעַפְרָא, וְאַסְגֵּי לֵיהּ דְּהַב. וְעוֹד דְּהַהוּא עַפְרָא, סִטְרָא דְּדִינָא אִיהוּ. כַּד אִסְתַּכַּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, נָטַל תּוּקְפָא וְאִתְרַבֵּי דַּהֲבָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שַׁבַּח וְאַכְרִיז וְאָמַר, (קהלת ג׳:כ׳) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגו'.

When Solomon observed this he called aloud: “All was from the dust” (Eccl. 3, 20).