זוהר, צו י׳Zohar, Tzav 10

Segment 1א׳

כְּתִיב (מלכים א י״ט:י״א) וְהִנֵּה יְיָ' עֹבֵר וְגו' וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק וְגוֹ'. רוּחַ גְּדוֹלָה דְּאַמָרָן, וּכְתִיב לֹא בָרוּחַ יְיָ'. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ דִּכְתִּיב, (יחזקאל ג׳:י״ב) וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. הֲרֵי רַעַשׁ אֲבַתְרֵיהּ דְּרוּחַ. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, דָּא הוּא דִּכְתִיב (דניאל ז׳:י׳) נְהַר דִּי נוּר נָגִיד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי וְגוֹ'.

It is written, “And, behold, the Lord passed by,” etc., “and a great and strong wind,” etc. (I Kings 19, 11). A great wind, as we have said. And it is written, “but the Lord was not in the wind.” “And after the wind an earthquake”, as it is written, “Then a spirit lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing” (Ezek. 3, 12) — here the earthquake is after the wind. “And after the earthquake a fire”: this is as it is written, “A stream of fire issued and came forth from before Him,” etc. (Dan. 7, 10).

Segment 2ב׳

רִבִּי יִצְחָק אָמַר הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (יחזקאל א׳:י״ג) וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. קוֹל דָּא, קוֹל בַּתְרָאָה, דְּהִיא דְּמָמָה, דְּלֵית לָהּ מִלָּה פְּרָטָא, אֶלָּא הִיא דְּמָמָה מִגַּרְמָהּ. וְכַד מִתְכַּנְּשֵׁי עָלָהּ, הִיא אִשְׁתְּמַע בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֻלְּהוּ מִזְדַּעֲזְעֵי מִנָּהּ. דְּמָמָה דַּקָּה, אֲמַאי הִיא דַּקָּה. בְּגִין (ס"א דאיהי) (דאתיא) זְעֵירָא מִכֹּלָּא.

R. Isaac said: This is as it is written, “And the likeness of the living creatures: their appearance was like coals of fire, burning like the appearance of torches; it went up and down among the living creatures; and the fire was bright, and out of the fire went forth lightning” (Ezek. 1, 13); “and after the fire a still small voice.” This voice is the last voice, which is silence, for it has no particular word of its own; rather, she is silence of herself. And when they are gathered upon her, she is heard in all the worlds, and they all tremble before her. “A still small voice”: why is she small? Because she is the smallest of all.

Segment 3ג׳

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה, דָּא אֶשּׁוֹ דְּיִצְחָק. דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ב:ז׳) הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְהַיְינוּ אֵשׁ תָּמִיד, דְּקַיְּימָא תָּדִיר. וְהָעֵצִים, אִלֵּין עֵצִים דְּאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.

FIRE SHALL BE KEPT BURNING UPON THE ALTAR CONTINUALLY; IT SHALL NOT GO OUT. R. Hiya said: This fire is the fire of Isaac, who said (at the time of the binding), “Behold the fire and the wood” (Gen. 22, 7), which perpetually exists.