זוהר, תולדות י״דZohar, Toldot 14

Segment 1א׳

(בראשית כ״ו:כ״ב) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְגו', רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו נ״ח:י״א) וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְגו'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמָר. אֲבָל בְּהַאי קְרָא, בֵּיהּ אִתְתַּקָּפוּ מָארֵי מְהֵימְנוּתָא דְּאַבְטַח לוֹן לְעַלְמָא דְאָתֵי. וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. וְנָחֲךָ יְיָ, כֵּיוָן דְּאָמַר וְנָחֲךָ יְיָ, אַמַּאי תָּמִיד. אֶלָּא דָּא תָּמִיד דְּבֵין הָעַרְבָּיִם, דְּאִיהוּ אִתְתַּקַּף תְּחוֹת דְּרוֹעֵיהּ דְּיִצְחָק, וְדָא הוּא חוּלָקָא לְעַלְמָא דְאָתֵי, מְנָלָן מִדָּוִד דִּכְתִיב, (תהילים כ״ג:ג׳) יַנְחֵנִי בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.

AND HE REMOVED FROM THENCE, AND DIGGED ANOTHER WELL. R. Hiya discoursed on the verse: And the Lord will guide thee continually, and satisfy thy soul in brightness, and make strong thy bones (Is. 58, 11). ‘The true believers’, he said, ‘have derived strength from this verse, where promise is made to them of the world to come, for the word “continually” includes both this world and the world to come. Again, the term “continually”, which seems superfluous, is an allusion to the continual burnt-offering which is offered at dusk, and is held firm underneath the arm of Isaac and is symbolic of the world to come. The term “guiding” is similarly used by David in the verse: “He guideth me in straight paths for his name’s sake” (Ps. 23, 3).

Segment 2ב׳

(ישעיהו נ״ח:י״א) וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנָהֲרָא, דְּכָל נִשְׁמָתִין אִתְהַנָּן לְאִסְתַּכָּלָא וּלְאִתְעֲנָגָא בְּגַוָוהּ. וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, הַאי קְרָא לָאו רִישֵׁיהּ סוֹפֵיהּ. אִי נִשְׁמָתֵיהּ דְּצַדִּיקָא, (סלקא לעילא, נ"א אתהני בעדונא דא דלעילא) מַאי וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ. דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָחֲיָיא מֵתַיָא וּלְאַתְקָנָא לוֹן לְגַרְמוֹי דְּבַר נָשׁ לְמֶהֱוֵי כְּקַדְמִיתָא בְּגוּפָא שְׁלִים. וְנִשְׁמָתָא אִתּוֹסְפַת נְהוֹרָא גּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאה דְּנָהֲרָא, לְאִתְנַהֲרָא עִם גּוּפָא לְקָיְימָא שְׁלִים כְּדְקָא חָזֵי.

“And satisfy thy soul in brightness”; this is the “clear mirror” from the contemplation of which all souls obtain delight and benefit. “And make strong thy bones”: these words do not seem to harmonise with what has gone before, which we have interpreted of the souls of the righteous ascending on high. We interpret them, therefore, to allude to the resurrection of the dead, when the Holy One, blessed be He, will reconstitute the bones and restore the body to its former state. The soul will then derive stronger illumination from the “clear mirror”, so as to illumine the body to the full extent of which it is capabie.

Segment 3ג׳

וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה. מַאי כְּגַן רָוֶה, דְּלָא פָּסְקוּ מֵימוֹי עִלָּאִין, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, וְהַאי גִינְתָא אִתְשַׁקֵּי מִנֵּיהּ, וְאִתְרַוֵּי מִנֵּיהּ תָּדִיר. וּכְמוֹצָא מַיִם, דָּא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן וְלָא פָּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין.

Hence: “And thou shalt be like a watered garden” (Is. 58, 11), that is, like the celestial garden whose supernal waters never fail, but flow on for ever and ever; “and like a spring of water, whose waters fail not” (Ibid.), alluding to the river that issues from Eden and flows on for all eternity.