זוהר, תצוה י״זZohar, Tetzaveh 17

Segment 1א׳

כְּתִיב (איוב א) יְהִי שֵׁם יְיָ' מְבוֹרָךְ. מַאי מְבוֹרָךְ. (אלא כלא ידעי), אֲבָל רָזָא חֲדָא יָדַע חַד מֵחַבְרָנָא, בְּמַדְבְּרָא אַחְזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶלְמָא, וְרִבִּי יִצְחָק כַּפְתּוֹרָא שְׁמֵיהּ. מַאי מְבוֹרָךְ. שֵׁירוּתָא קָשֶׁה, וְסוֹפֵיהּ רַךְ. מ"ב קָשֶׁה, וְדִינָא אִיהוּ וַדַּאי. (ולבתר כך) כְּגַוְונָא דָּא, יוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מ"ב, דְּהָא בְּמ"ב (וברזא דמ"ב) אַתְוָון אִתְבְּרֵי עָלְמָא, וְעַל דָּא אִתְבְּרֵי בְּדִינָא. לְבָתַר רַךְ, וְעַל דָא תָּנֵינָן, כָּל שֵׁירוּתִין קָשִׁין, וְסוֹפָא דִּלְהוֹן רָכִין. (ס"א דא במ"ב וברזא דמ"ב אתוון אתברי עלמא ועל דא אתברי בדינא לבתר כך כגוונא דא) בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מ"ב קָשֶׁה בְּדִינָא. בְּיוֹמָא דַּעֲצֶרֶת רַךְ בְּחֶדְוָה.

It is written: “Blessed be the name of the Lord” (Job 1). What is “blessed”, mevorakh? (But all of them know it.) Yet one mystery one of our companions knew: in the wilderness they showed it to him in a dream, and R. Isaac Kaftora is his name. What is mevorakh? Its beginning is hard and its end is soft. Mem-beth, forty-two, is hard, and it is judgement assuredly. And afterward, after this manner: the day of New Year is forty-two, for by forty-two letters the world was created, and therefore it was created in judgement; afterward, rakh, soft. And therefore we have learnt: all beginnings are hard, and their ends are soft. On the day of New Year, forty-two, hard, in judgement; on the day of the solemn assembly, soft, in joy.

Segment 2ב׳

תָּא חֲזֵי, מָה בֵּין דִּינָא עִלָּאָה, לְהַאי דִּינָא. דִּינָא עִלָּאָה שֵׁירוּתָא וְסוֹפָא קָשֶׁה, וְלֵית מַאן דְּיֵקוּם בֵּיהּ, וְכָל מָה דְּאָזִיל אִתְתָּקַּף, וּבָתַר דְּשָׁאֲרִי, לָא סָלִיק מִנֵּיהּ, עַד דְּאָכִיל וְשֵׁצֵי כֹּלָּא, דְּלָא אִשְׁתְּאַר כְּלוּם. אֲבָל דִּינָא אַחֲרָא דְּתַתָּא, שֵׁירוּתָא קָשֶׁה, וְכָל מָה דְּאָזִיל אִתְחֲלָשׁ, עַד דְּנָהִיר אַנְפִּין, כְּגַוְונָא (ס"א דא דינא דנוקבא) דְּנוּקְבָּא דְּחָלָשׁ חֵילָהָא.

Observe: what is the difference between the supernal judgement and this judgement? The supernal judgement — its beginning and its end are hard, and there is none that can stand before it; and all the while it goes on it grows stronger, and after it has settled it does not depart until it has consumed and destroyed all, so that nothing at all is left. But the other judgement, that of below — its beginning is hard, and all the while it goes on it grows weaker, until the face shines; after the manner of the female, whose strength is weak.

Segment 3ג׳

אֵימָתַי אִתְּעַר דִּינָא דִּלְעֵילָּא לְמִשְׁרֵי עַל עָלְמָא. בְּיוֹמָא דְּטוֹפָנָא. וְעַל דָּא לָא אִשְׁתְּאַר כְּלוּם בְּעָלְמָא, בַּר הַהוּא תֵּבוּתָא דְּנֹחַ, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא עִלָּאָה, דְּסָבִיל לְהַהוּא תּוּקְפָּא. וְאִי לָאו דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתְּכַח בְּרַחֲמֵי עַל עָלְמָא, כָּל עָלְמָא אִתְאֲבִיד, דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ט:י׳) יְיָ' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וְעַל דָּא לָא שַׁרְיָא דִּינָא דִּלְעֵילָּא עַל עָלְמָא, דְּלָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל לֵיהּ, אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא.

When was the judgement of above roused to rest upon the world? In the day of the Flood. And therefore nothing was left in the world save that ark of Noah, which is after the supernal pattern and which bore that force. And had the Holy One, blessed be He, not made ready and been found in mercy over the world, the whole world would have been lost, as it is written: “The Lord sat enthroned at the Flood” (Ps. 29, 10). And therefore the judgement of above does not rest upon the world, since the world could not bear it, even for a single moment.