זוהר, תרומה פ׳Zohar, Terumah 80

Segment 1א׳

פָּתַח אִיהוּ עַל פָּתוֹרָא וְאָמַר, (שמותכו) וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים. כְּתִיב הָכָא עוֹמְדִים. וּכְתִיב הָתָם (ישעיהו ו׳:ב׳) שְׂרָפִים עוֹמְדִים. מַה לְּהַלָּן שְׂרָפִים, אוּף הָכָא נָמֵי שְׂרָפִים. אִלֵּין קְרָשִׁים קַיְימָן בְּתִקּוּנֵי דְּכַלָּה, וְסָחֲרָן סָחֲרָנָא דְּחוּפָּה, לְמִשְׁרֵי בְּהַהִיא חוּפָּה רוּחַ עִלָּאָה, (נ"א רזא עלאה) כְּגַוְונָא דָּא כַּלָּה לְתַתָּא, אִצְטְרִיךְ לְתַקְּנָא חוּפָּה לְחוּפָאָה בְּתִקִינוֹ שָׁפִירוּ, לִיקָרָא דְּכַלָּה אַחֲרָא, דְּאַתְיָא לְמִשְׁרֵי תַּמָּן בְּחֶדְוָה, לְכַלָּה תַּתָּאָה.

And when they were seated at the table he spoke on the following verse: “And thou shalt make the boards for the tabernacle of shittim wood standing” (Ex. 26, 15). ‘These boards’, he said, ‘stood round the canopy serving the Bride (the Shekinah), so that within that canopy the Supernal Spirit could dwell.

Segment 2ב׳

וּבְגִין יְקָרָא דְּהַהִיא כַּלָּה עִלָּאָה, אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד חוּפָּאָה דִּשְׁפִּירוּ, בְּכָל תִּקּוּנֵי דִּשְׁפִּירוּ, לְזִמְנָא לְכַלָּה עִלָּאָה, לְהַהִיא חֶדְוָה. כְּגַוְונָא דָּא בְּכָל גְּזִירוּ דִּבְרִית לְתַתָּא, אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְנָא כִּסֵּא אַחֲרָא בִּשְׁפִירוּ, (הקדמה י"ג ע"א) לְמָארֵי קִנְאָה דִּבְרִית קַיָּימָא דְּאָתֵי תַּמָּן. אוּף הָכָא בְּכָל חוּפָּה, אִצְטְרִיךְ תִּקּוּנֵי שְׁפִירוּ, לְחוּפָאָה לְחוּפָּה לִיקָרָא דְּכַלָּה סְתָם.

Therefore must the bride below (human bride) have a canopy, all beautiful with decorations prepared for her in order to honour the Bride above, who comes to be present to participate in the joy of the bride below. For this reason it is necessary that the canopy should be as beautiful as possible, and that the Supernal Bride should be invited to come and share in the joy. Just as at every celebration of the covenant of circumcision a beautiful chair must be prepared for the “man of zeal” (Elijah the prophet), since he is present there, so also at every wedding the canopy must be beautifully decorated in honour of the celestial Bride;

Segment 3ג׳

דְּהָא דָּא, כְּגַוְונָא דְּדָא קַיְּימָא. דָּא סַלְּקָא בְּשֶׁבַע בִּרְכָאן, וְדָא סַלְּקָא בְּשֶׁבַע בִּרְכָאן. וְכַד סַלְּקָא בְּשֶׁבַע בִּרְכָאן כְּדֵין אִקְרֵי כַּלָּה. וְעַל דָּא אָסִיר לְשַׁמְּשָׁא בָּהּ עַד דְּאִתְכְּלִילַת בְּאִינּוּן שֶׁבַע בִּרְכָאן, כְּגַוְונָא עִלָּאָה.

for as below, so above: as the bride here below is blessed with seven benedictions, so is her prototype. A woman who is being married is called “bride” only after the seven benedictions have been pronounced; and only then can there be conjugal union. All this is according to the pattern of what is above.