זוהר, תרומה ע״טZohar, Terumah 79

Segment 1א׳

פָּתַח הַהוּא רַבְיָא בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא וְאָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י״ד:כ״ג) וְאָכַלְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים כ״ז:ז׳) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. הָנֵי קְרָאֵי כַּד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ שָׁרָאן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאִתְחָזוּן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, הֲווֹ מִתְקַיְּימֵּי. הַשְּׁתָּא הֵיךְ מִתְקַיְּימֵּי, מַאן יָכִיל לְמֵיכַל לִפְנֵי יְיָ' וּלְמֵחֱדֵי לִפְנֵי יְיָ'.

Thus urged, the youth began to expound to them the Grace to be recited after meals. Said he: ‘One verse says, “And thou shalt eat there before the Lord thy God” (Deut. 14, 26), and another verse says, “Thou shalt rejoice before the Lord thy God” (Ibid. 26, 11). These verses could be fulfilled at the time when Israel dwelt in the Holy Land and appeared daily before the Holy One in the Temple, but in these days how can they be fulfilled? Who can now eat and rejoice before the Lord?

Segment 2ב׳

אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, בְּקַדְמִיתָא כַּד יָתִיב בַּר נָשׁ עַל פָּתוֹרֵיהּ לְמֵיכַל, מְבָרֵךְ עַל נַהֲמָא הַמּוֹצִיא. מַאי טַעֲמָא הַמּוֹצִיא, וְלָא מוֹצִיא, דְּהָא כְּתִיב (ישעיהו מ״ב:ה׳) בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, וְלָא כְּתִיב הַבּוֹרֵא. (ירמיהו י׳:י״ב) עוֹשֶׂה אֶרֶץ, וְלָא כְּתִיב הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ. מַאי טַעֲמָא הָכָא הַמּוֹצִיא.

However, it can be done. For when a meal is set before a man he should first recite the benediction, “He who bringeth forth bread… ” (ha-mozi). Why ha-mozi and not simply mozi without the definite article (ha)?

Segment 3ג׳

אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵרָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה סְתִירָא, אִסְתַּתְּרָא ה' מִתַּמָּן, לְאִתְחֲזָאָה דְּהָא מֵעָלְמָא גְּנִיזָא וּסְתִירָא אִיהוּ. וְכָל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵעָלְמָא תַּתָּאָה דְּאִתְגַּלְיָא יַתִּיר, כְּתִיב בה', דִּכְתִּיב, (ישעיהו מ׳:כ״ו) הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם (עמוס ה׳:ח׳) הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, כֻּלְּהוּ מֵרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה אִיהוּ, וְאִי (רל"א ע"ב) אַכְתִּיב בִּשְׁמָא אִיהוּ בה', כְּגוֹן הָאֵל הַגָּדוֹל, וְהָכָא דְּאִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים (נ"א באתגליא) מֵרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה אִיהוּ, כֵּיוָן דִּמְבָרֵךְ בַּר נָשׁ, שְׁכִינְתָּא אַתְיָא קָמֵיהּ.

It is because from everything appertaining to the mystery of the hidden supernal world the letter he, is hidden away to show that it belongs to the unseen secret world, whereas things more disclosed, and which belong to the world below, have this letter, as, for example, “Who bringeth out (ha-mozi) their hosts by number (i.e. the stars, Isa. 40, 26); “He that called (ha-koreh) for the waters of the sea” (Amos 5, 8); these are things of the lower world. Now, as soon as a man recites the benediction over the bread, the Shekinah is there before he has well begun.