זוהר, תזריע ל״דZohar, Tazria 34

Segment 1א׳

רִבִּי יִצְחָק הֲוָה אָזִיל לְקַטְפוּרֵי דַּאֲבוֹי. חָמָא חַד בַּר נָשׁ, דְּסַאטֵי בְּקוּטְרָא דְּמָטוּלָא אֲכַתְפוֹי. אָמַר לֵיהּ, שׁוּרְטָא דְּקִישְׁטָא בְּכַתְפָךְ אֲמַאי, לָא אָמַר לֵיהּ מִדִי. אָזַל אֲבַתְרֵיהּ, חָמָא דְּעַיִּיל בִּמְעַרְתָּא חֲדָא, עָאל אֲבַתְרֵיהּ, חָמָא קְטוּרָא דִּתְנָנָא דְּהֲוָה סָלִיק מִתְּחוֹת אַרְעָא, וְעָאל הַהוּא בַּר נָשׁ בְּנוּקְבָּא חַד, וְאִתְכַּסְיָא מִנֵּיהּ. דָּחִיל רִבִּי יִצְחָק, וְנָפַק לְפוּם מְעַרְתָּא.

R. Isaac was once going to his father’s home when he saw a man turning aside from the road with a load on his shoulders. He said to him: ‘What is that bundle you have on your shoulders?’ but the man gave him no answer. So he followed him till he saw him enter a cave. He went in after him and saw a cloud of smoke ascend from beneath the ground, while the man went into a hole and he lost sight of him. R. Isaac then left the cave in great fear. They then left the spot.

Segment 2ב׳

עַד דְּהֲוָה יָתִיב, אַעְבְּרוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי חִזְקִיָּה, חָמָא לוֹן, וְקָרִיב גַּבֵּיהוֹן, סַח לוֹן עוֹבָדָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשֵׁזְבָךְ. הַאי מְעַרְתָּא דְּסָגִיר, דִּסְרוֹנְיָא הִיא, וְכָל יַתְבֵי הַהִיא קַרְתָּא, חַרְשִׁין אִינּוּן, וְאַתְיָין לְמַדְבְּרָא לְחִוְויָין אוּכָמִין, דְּאִינּוּן בְּנֵי עֶשֶׂר שְׁנִין, אוֹ יַתִּיר, לְמֶעְבַּד חַרְשִׁין, וְלָא מְנַטְרָא מִנַּיְיהוּ, וְאִתְעָבִידוּ סְגִירִין וְכָל זַיְינֵי חַרְשִׁין דִּלְהוֹן בְּהַאי מְעַרְתָּא אִינּוּן.

As he was sitting there, R. Judah and R. Hizkiah passed by. He went up to them and told them what had happened. Said R. Judah: ‘Thank God for delivering you. That cave is where the lepers of Sarunia are, and all the inhabitants of that town are magicians and go into the desert to get black snakes ten years old or more, and through not being careful of them they become leprous, and all their magic arts are in that cave.’

Segment 3ג׳

אָזְלוּ, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אִעְרָעְרוּ בְּחַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה אָתֵי, וּבְרֵיהּ דְּהֲוָה מְרַע, קָטִיר עַל חֲמָרָא. אָמְרוּ לֵיהּ מַאן אַתְּ. אָמַר לְהוֹ יוּדָאי, וְדָא הוּא בְּרִי דְּאִיהוּ קָטִיר עַל חֲמָרָא. אָמְרוּ לֵיהּ, אֲמַאי הוּא קָטִיר. אָמַר לוֹן דִּיוּרִי הוּא בְּחַד כְּפַר, דְּאִיהוּ מִבְּנֵי רוֹמָאֵי, וְהַאי בְּרִי הֲוָה אוֹלִיף אוֹרַיְיתָא בְּכָל יוֹמָא, וַהֲוָה אַהְדָּר לְבֵיתָא, וְלָעֵי לוֹן לְאִינּוּן מִלִּין. וְג' שְׁנִין הֲוָה דִּיוּרִי בְּהַהוּא בֵּיתָא, וְלָא חֲמֵינָא מִדִי. וְהַשְׁתָּא יוֹמָא חַד עָאל בְּרִי לְבֵיתָא לְאָהַדְּרָא מִלִּין, אַעְבָּר חַד רוּחָא קָמֵיהּ, וְנָזִיק לֵיהּ, אַעֲקָם פּוּמֵיהּ וְעֵינוֹי, וִידוֹי אִתְעַקָמוּ, וְלָא יָכִיל לְמַלְּלָא. וַאֲתֵינָא לְגַבֵּי מְעַרְתָּא דִּסְגִירוּ דִּסְרוֹנְיָא דִּלְמָא יִלְּפוּן לִי מִלָּה דְּאַסוּותָא.

On their way they came across a man who had with him a sick child tied to an ass. They asked him why the boy was tied. He replied: ‘I live in a town of the Arameans, and my son here used to learn the T orah every day, and when he came home used to go over what he had learnt. Three years I lived in the same house and observed nothing wrong, but now one day when my son went into the house to repeat his lesson an evil spirit passed before him and distorted his eyes and his mouth and his hands, so that he is not able to speak. So I am going to the cave of the lepers of Sarunia to see if they can show me how to cure him.’