זוהר, תזריע י״גZohar, Tazria 13

Segment 1א׳

רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (משלי כ״ח:כ״ד) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'. אָבִיו, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִמּוֹ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַאי גּוֹזֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו ג׳:י״ד) גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם. וּמַאן אִיהוּ, מַאן דְּחָמִיד אִתְּתָא אָחֳרָא דְּלָאו אִיהִי בַּת זוּגֵיהּ.

R. Hiya said: ‘It is written, “Whoso robbeth his father and his mother”, etc. (Prov. 28, 24). The “father” here’, he said, ‘is the Holy One, blessed be He, and the “mother” is the Community of Israel;

Segment 2ב׳

תַּמָּן תָּנֵינָן, כָּל הַנֶּהנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'. כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּלָל דָּא, אִיהוּ אִינְתּוּ. מַאן דְּאִתְדַּבָּק בְּאִנְתּוּ לְמֵהֱנֵי מִנָּהּ, וְאַף עַל גַּב, דְּאִיהִי פְּנוּיָה, וְאַהֲנֵי מִנָּהּ בְּלָא בְּרָכָה, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּזִוּוּגָא דִּלְהוֹן, בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת הוּא. וּמַה עַל פְּנוּיָה כַּךְ, מַאן דְּיִתְדְּבַּק בְּאִנְתּוּ דְּאָחֳרָא, דְּקָאִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בְּזִוּוּגָא דְּז' בְּרָכוֹת, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.

and we have learnt, ‘Whoever enjoys anything of this world without a blessing is like one who robs the Holy One and the Community of Israel. So he who has enjoyment of his wife without a blessing is like one who robs the Holy One and the Community of Israel, because their union is consummated by seven blessings. Further, he is “the companion of the destroyer” (Ibid.), because he impairs the celestial form and arrangement: all the more so, then, one who covets the wife of another to cleave to her.’

Segment 3ג׳

(משלי כ״ח:כ״ד) חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית, דָּא יָרָבְעָם, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע דְּאָמַר הָא פְּנוּיָה הִיא, אֲמַאי אָסוּר. בְּגִין דָּא גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ הֲוִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּחָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית. מַאן הוּא אִישׁ מַשְׁחִית. דְּפָגִים דִּיּוּקְנָא וְתִקּוּנָא דִּלְעֵילָּא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּחָמִיד לְאִנְתּוּ דְּחַבְרֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא (ס"א ואתדבק בה) בָּהּ, דְּפָגִים יַתִּיר. וְעַל דָּא אִתְפְּגִים הוּא לְעָלְמִין. אִישׁ מַשְׁחִית, דְּפָגִים לְעֵילָּא, וּפָגִים לְתַתָּא, וּפָגִים לְנַפְשֵׁיהּ, דִּכְתִּיב מַשְׁחִית, וּכְתִיב, (משלי ו׳:ל״ב) מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה.

“He is the companion of a destroyer” (Prov. 28, 24) — this is Jeroboam, as has been explained. “And says: It is no transgression”: he says, ‘She is unmarried; why should it be forbidden?’ Because of this he is one who “robs his father and his mother.” And not only that, but “he is the companion of a destroyer.” Who is the destroyer? One who impairs the celestial form and arrangement. All the more so one who covets the wife of another to cleave to her, for he impairs still more; and therefore he is himself impaired for ever. “A destroyer”: he impairs above, and impairs below, and impairs his own soul, since it is written “destroyer,” and it is written: “He who does it destroys his own soul” (Prov. 6, 32).