זוהר, שלח לך מ׳Zohar, Sh'lach 40

Segment 1א׳

אָזִיל וּבָעֵי לְאַרְגְּשָׁא עָלְמָא, וּמַיָא סְלִיקִין מִגּוֹ שְׁאַר תְּהוֹמִין, וּבָעָאן לְחַפְּיָא עָלְמָא, אִינּוּן דִּמְעִין רְתִיחִין יַתִּיר מִכָּל אֶשָּׁא דְּעָלְמָא. וּמִגּוֹ תּוֹקֶף דִּרְתִּיחוּ דִּלְהוֹן, אַקְפוּ מַיָּא, גּוֹ יַמָּא דְּנִקְפֵּא. וְאִלְמָלֵא דְּרָמַז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד נְשִׁיבוּ מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, מֵעַמוּדָא דִּילֵיהּ, וְאַחְזֵי עַל עָלְמָא, לָא יָכִיל לְמֵיקָם אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא.

He goes and seeks to trouble the world, and the waters rise up out of the rest of the abysses, and seek to cover the world — those tears, hotter than all the fire in the world. And out of the strength of their heat the waters congeal within the sea that is frozen. And were it not that the Holy One, blessed be He, signalled one breath from the side of Abraham, from his pillar, and showed it over the world, it could not stand even one moment.

Segment 2ב׳

אִינּוּן דִּמְעִין כַּד נַפְלִין גּוֹ יַמָּא, אִשְׁתְּמַע קָלָא בֵּין יַמָּא, עַד מְעַרְתָּא דְּכַפֶּלְתָּא. מִקַל נְהִימוּ דִּלְהוֹן דְּקָא אִשְׁתְּמַע תַּמָּן, כַּד עָאלִין גּוֹ יַמָּא, מִתְעֲרָן אֲבָהָן קַדְמָאֵי, וְקָמוּ, וְחָשְׁבוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאָהַפְּכָא עָלְמָא, עַד דְּקָלָא נָפִיק וְאָמַר לוֹן, לָא תִּדְחָלוּ רְחִימִין קַדִּישִׁין, בְּגִינֵכוֹן דָּכִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵיכוֹן, וְאִיהוּ בָּעֵי דְּמִפְרַק לוֹן, וְאַתּוּן תֶּחמוּן.

Those tears, when they fall into the sea, a voice is heard within the sea, as far as the cave of Machpelah. From the sound of their roaring, which is heard there when they enter into the sea, the first patriarchs are roused, and rise, and think that the Holy One, blessed be He, seeks to overturn the world — until a voice goes out and proclaims to them: Fear not, holy beloved ones; for your sakes the Holy One, blessed be He, remembers your children, and He seeks to redeem them, and you shall see it.