זוהר, שלח לך י״בZohar, Sh'lach 12

Segment 1א׳

דָּא עִם דָּא, מַה דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין לְמַלְּלָא מִקַּדְמַת דְּנָא. נַפְקוּ מֵהַהִיא פִּתְחָא, וְיָתְבוּ בְּגִנְתָא תְּחוֹת אִילָנִין. אָמְרוּ דָּא לְדָא, כֵּיוָן דַּאֲנָן הָכָא, וְחָמֵינָן כָּל דָּא, אִי נֵמוּת הָכָא, וַדַּאי נֵיעוּל לְעָלְמָא דְּאָתֵי. יָתְבוּ. שֵׁינָתָא נַפְלַת עָלַיְיהוּ. וְדַמְכוּ. אַדְהָכִי, הָא הַהוּא מְמָנָא אָתָא, וְאַתְעַר לוֹן, אָמַר לוֹן, קוּמוּ פּוּקוּ לְגוֹ פַּרְדֵּס דְּאַבְרָא. נַפְקוּ, חָמוּ לְאִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, דַּהֲווּ אַמְרֵי בְּהַהוּא קְרָא, (במדבר י״ד:ל״ה) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, הָא בַּאֲתָר אַחֲרָא לָא. וְשָׁם יָמוּתוּ, הָא בַּאֲתָר אַחֲרָא לָא, וְדָא בְּגוּפִין, אֲבָל בְּנִשְׁמָתִין לָא, כְּגַוְונָא דִּבְנֵי גִּנְתָא.

.. with one another things that they had not been able to discuss previously. They went out through that door and sat down in a garden under some trees. They said: ‘Now that we are here and see all this, if we die here we shall certainly enter the future world.’ So they sat there and fell asleep, until the guardian came and woke them, saying: ‘Rise and go forth into the outer garden’. So they went out and found the Masters of Holy Writ expounding the verse, IN THIS WILDERNESS THEY SHALL BE CONSUMED: but not (they said) in any other place. AND THERE THEY SHALL DIE: but not in any other place. This speaks of the bodies, but in regard to their souls they shall be like the denizens of the Garden.

Segment 2ב׳

אָמַר לוֹן הַהוּא מְמָנָא, פּוּקוּ. נַפְקוּ בַּהֲדֵיהּ, אָמַר לוֹן, שְׁמַעְתּוּן מִדִי לְגוֹ הַהוּא דַּרְגָּא. אָמְרוּ, שְׁמַעְנָא דְּהָא חַד קָלָא הֲוָה אָמַר, מַאן דְּפָסַק, יִתְפְּסַק. מַאן דְּקָצַר, יִתְקַצָר. מַאן דְּקָצַר, יִתְאֲרָךְ. אָמַר לוֹן, יְדַעְתּוּן מַאי הַאי. אָמְרוּ, לָא. אָמַר לוֹן, חֲמִיתּוּן הַהוּא נִשְׁרָא רַבְרְבָא, וְהַהוּא יְנוֹקָא דְּקָא מְלַקֵּט עֲשָׂבִין, רִבִּי אִילָאִי דִּנְצִיבִין הֲוָה. הוּא וּבְרֵיהּ, וּמָטָא הָכָא, וְחָמָא הוּא וִינוֹקָא בְּרֵיהּ מְעַרְתָּא דָּא, כֵּיוָן דְּעָאלוּ לְגוֹ חָשׁוּךְ, לָא יָכִילוּ לְמִסְבַּל, וּמִיתוּ.

The guardian then told them to leave the garden, and they went out with him. He said to them: ‘Did you hear anything from that grade?’ They replied: ‘We heard a voice say, “He who interrupts shall be interrupted, he who shortens shall be shortened, he who shortens shall be lengthened”.’ ‘Did you understand what it meant,’ he asked, and they answered, ‘No’. He said to them: ‘Did you observe a mighty eagle, and a boy who gathered herbs? R. Ilai of Nisibis and his son once came here and saw this cave, and when they went into it they could not endure the darkness and died.

Segment 3ג׳

וְהַהוּא יְנוֹקָא בְּרֵיהּ, קַיְּימָא בְּכָל יוֹמָא קָמֵּיהּ דִּבְצַלְאֵל, בְּשַׁעֲתָא דְּנָחִית מִמְּתִיבְתָא עִלָּאָה, וְאָמַר קָמֵּיהּ תְּלַת מִלִּין, עַד לָא יִפְתַּח בְּצַלְאֵל בְּרָזִין סְתִימִין דְּחָכְמְתָא, דְּכָל מִלּוֹי רָזִין סְתִימִין אִינּוּן, (ישעיהו ס״ד:ג׳) דְּעַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ. הַאי (מאן) דְּאָמַר, מַאן דְּפָסַק יִתְפְּסַק. מַאן דְּפָסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, עַל מִלִּין בְּטֵלִין, יִתְפַּסְקוּן חָיּוֹהִי מֵהַאי עָלְמָא, וְדִינֵיה קַיְּימָא בְּהַהוּא עָלְמָא. מַאן דְּקָצַר יִתְקַצָר, מַאן דְּקָצַר אָמֵן, וְלָא מַאֲרִיךְ בֵּיהּ גּוֹ נַיְיחָא, יִתְקְצַר מֵחַיִּין דְּהַאי עָלְמָא. מַאן דְּקָצַר יִתְאֲרָךְ, מַאן דְּאָמַר אֶחָד, אִצְטְרִיךְ לְחַטְּפָא אָלֶף, וּלְקַצְּרָא קְרִיאָה דִּילֵהּ, וְלָא יְעַכֵּב בְּהַאי אָת כְּלָל. וּמַאן דְּעָבִיד דָּא, יִתְאָרְכוּן חַיָיו.

The boy stands every day before Bezalel when he comes down from the heavenly Academy and says three things. “He who interrupts shall be interrupted”: that is, if one interrupts his study of the Torah to speak of idle matters, his life shall be interrupted in this world and his judgement awaits him in the other world. “He who shortens shall be shortened”: if one shortens his “Amen”, and does not draw it out, his life shall be shortened. “He who shortens shall be lengthened”: the first syllable of ehad (one) should be uttered very rapidly and not dwelt on at all; and if one does so, his life will be prolonged.’