זוהר, שמות י׳Zohar, Shemot 10

Segment 1א׳

(שמות א׳:ח׳) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. ר' אַבָּא פָּתַח (ישעיהו ל״ב:כ׳) אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (דברים י״ד:ב׳) וּבְךָ בָּחַר יְיָ' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגוּלָה וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים ל״ב:ט׳) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, יִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כּוּלְּכֶם הַיּוֹם.

NOW THERE AROSE UP A NEW KING OVER EGYPT. R. Abba cited here the verse: Blessed are ye who sow above all waters, that sendforth the feet of the ox and the ass (Isa. 32, 20). He said: ‘Blessed are the children of Israel whom God hath chosen above all nations and brought near to Himself, as it is written, “The Lord hath chosen thee to be a peculiar people unto himself’ (Deut. 14, 2), and again, “For the Lord’s portion is his people: Jacob is the lot of his inheritance” (Ibid. 32, 9). Israel cleaves to the Holy One, blessed be He, as it says “And ye who cleave to the Lord your God, ye are all alive. to-day” (Ibid, IV, 4).

Segment 2ב׳

וְעַל דָּא זַכָּאִין אִינּוּן קָמֵיהּ, בְּגִין דְּאִינּוּן זַרְעִין עַל כָּל מָיִם. מַאי עַל כָּל מָיִם. דְּזַרְעִין לִצְדָקָה. וּמַאן דְּזָרַע לִצְדָקָה, כְּתִיב בֵּיהּ (תהלים נ"ז) (הדא הוא דכתיב, (תהלים כ"ח) כי גדול עד שמים על כל מים) אִיהוּ הֲוֵי, וּמַאן אִיהוּ מֵעַל שָׁמַיִם. (ויקרא ט"ז ע"א ס"ד ב') דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי. וְיִשְׂרָאֵל זַרְעֵי זַרְעָא עַל כָּל מַיִם.

They are worthy, in His sight, because they “sow above (‘al) all waters”, that is to say, they sow “according to righteousness” (Hos. 10, 12), for of him who sows according to righteousness it is said: “For thy mercy is great above (‘al) the heavens” (Ps. 108, 5). “Above the heavens” is identical with “above all waters”, and refers to the world to come, and Israel sow a seed which is above all waters.

Segment 3ג׳

בְּסִפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא הָכִי אָמַר, כְּתִּיב (דניאל ד׳:י״ד) בְּגִזְרַת עִירִין פִּתְגָּמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא, כָּל דִּינִין דְהַאי עָלְמָא, וְכָל גִּזְרִין, וְכָל שְׁאֵלְתִּין, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי בְּחַד הֵיכָלָא, דְּתַמָּן ע"ב סַנְהֶדְרִין מְעַיְּינִין בְּדִינִין דְּעָלְמָא. וְהַהוּא הֵיכָלָא אִקְרֵי הֵיכָל (פקודי רנ"א ע"א) זְכוּתָא, בְּגִין, דְּכַד דַּיְינִין דִּינָא, מְהַפְּכִין בִּזְכוּתָא דְּבַר נָשׁ בְּקַדְמִיתָא.

The Book of R. Yeba the Elder remarks as follows: It is written “The matter is by the decree of the watchers, and the demand by the word of the holy ones” (Dan. 4, 16). All the judgements passed upon the world, and all decrees and decisions are stored in a certain palace, where seventy-two members of Sanhedrin deliberate upon them. The palace is called ” the Palace of Acquittal”, because the judges there lay stress on whatever can be pleaded in favour of the accused.