זוהר, פנחס פ״אZohar, Pinchas 81

Segment 1א׳

(בראשית א׳:כ״ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם, בָּתַר דְּאַשְׁלִימוּ לַעֲבִידְתַּיְיהוּ כָּל אוּמָן וְאוּמָן, אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוּמָנוּתָא חֲדָא אִית לִי לְמֶעְבַּד, דִּיְהֵא שׁוּתָּפָא דְּכֻלָּנָא. אִתְחַבָּרוּ כֻּלְכוּ כַּחֲדָא, לְמֶעְבַד בֵּיהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחוּלָקָא דִּילֵיהּ, וַאֲנָא אֶשְׁתְּתַּף עִמְּכוֹן, לְמֵיהַב לֵיהּ מֵחוּלָקָא דִּילִי. וְהַיְינוּ נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּלֵית אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל ל״ד:ל״א) וְאַתֵּן צֹּאנִי צֹּאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם אָדָם, וְלָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבְגִין דָּא (תהילים קמ״ט:ב׳) יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו.

“And E-lohim said: ‘let’s make Adam’ (Gen. 1:26) – after every artist had finished their work, the Holy Blessed One said to them: I still have one work of art to make, which will be a partner for all of us. Join, all of you, and give it a little of yourselves, Me, too, I will join and give it a little of Me. This is why it is said “let’s make Adam in our image, as our likeness”. And the rabbis explain: Israel are called by the word ‘Adam’ and the idolaters are not, as it is written “For you—My flock, the flock that I tend—are Adam; and I am your God” (Ezekiel 34:31). And in this way: “Israel rejoices in the One Who makes them” (Psalms 149:2).

Segment 2ב׳

אָמַר בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, וַדַּאי הַהוּא תָּנָא דְּאִתְטְמַר בְּסֶּלַע דְּחִוְיָא אָמַר דָּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. דִּתְלַת אֲבָהָן נִקְרְאוּ אֵיתָנִים, וּרְבִיעָאָה אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. דְּבֵיהּ מִתְיַשְּׁבָא הֲלָכָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. דְּאִיהוּ אִתְפְּשַׁט עַל שִׁתִּין רִבּוֹא דְּיִשְׂרָאֵל, וְנָהִיר לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, כְּשִׁמְשָׁא (לסיהרא) דְּאִתְכַּסֵּי בְּלֵילְיָא, וְנָהִיר לְכָל כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וְלֵית לֵילְיָא אֶלָּא גָּלוּתָא, וְאִיהִי (ישעיהו כ״א:י״א) שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל. וְאִתְגַּלְיָא בִּימָמָא, דְּאִתְּמַר (בראשית מ״ד:ג׳) הַבֹּקֶר אוֹר, בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ט״ז:ז׳) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ. (רות ג׳:י״ג) חַי יְיָ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.

The holy lamp [R. Shimon Bar Yochai] said: Obviously, the one who said this was the teacher that disappeared in the rock of the snake [Moshe], about whom it is written “set your settlement in strength [eitan], set in the clefts of your nest” (Numbers 24:21). The three patriarchs are called strong ones [eitanim] and the fourth “settlement of strength” – because in him the halacha is established, as we say “halacha given to Moshe at Sinai”, since he connected to the 600,000 of Israel and illuminated them in Torah, as the sun (to the moon) that hides at night and illuminates all stars and constellations. Whenever we say “night” we mean exile, and this is “watchman, what of the night? Watchman, what of the night?” (Isaiah 21:11). And it reveals itself in the day, as it says “the morning was light” (Genesis 44:3). Day is Avraham, about whom it is said: “in the morning you shall behold the Honor of Ad-nai” (Ex. 16:7), “as Ad-nai lives, lie down till morning” (Rut 3:13).

Segment 3ג׳

אַדְּהָכִי, הָא רַעְיָא מְהֵימָנָא נָפִיק מֵהַהוּא סֶלַע, וְאָמַר, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, מַה מוֹעִיל לִי לְאִתְטַמְּרָא מִקַּמָּךְ, דְּהָא לָא שְׁבַקְנָא אֲתָר דְּלָא עָאלִית לְאִתְטַמְּרָא מִנָךְ, וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, אִי הָכִי לֵית לִי לְאִתְכַּסְיָיא מִנָךְ.

Meanwhile, behold, the Faithful Shepherd came out of that rock and said: Holy Lamp, what does it avail me to hide myself from before you? For I have left no place that I did not enter to hide from you, and I did not find one. If so, it is not for me to conceal myself from you.