זוהר, פנחס ט״וZohar, Pinchas 15

Segment 1א׳

אָמַר לוֹן, רַבָּנָן דְּכָל דָּרָא הֲוִיתוּ בִּזְמַנֵּיהוֹן, כָּל שֶׁכֵּן בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, דְּנָהִיר חָכְמָתֵיהּ בְּכָל דָּרִין דַּהֲווֹ אֲבַּתְרֵיהּ, אַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ קֻדְשָׁא (לגבי שכינתיה) דְּהָא לָא אִית רְשׁוּ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּמְטַטְרוֹ"ן שַׂר הַפָּנִים אֶלָּא לָךְ, דְּאַתְוָון דִּילֵיהּ רְמִיזִין בִּשְׁמָךְ.

He said to them: You were the masters of every generation in your times; how much more the Holy Lamp, whose wisdom shines in all the generations that came after him. Give the Holy One, blessed be He, no rest in the Torah, until the holy spirit be poured upon us (a variant adds: toward His Shekinah); for no one has leave to make use of Metatron, the prince of the countenance, save you, for his letters are hinted in your name.

Segment 2ב׳

וּכְעַן צָּרִיךְ אַסְיָא, לְמִנְדַּע בְּכַמָּה דַּרְגִּין אִסְתָּלַּק דְּפִיקוּ דְּהַהוּא חוֹלֶה בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, דְּאִתְּמַר עָלֵיהּ (שיר השירים ה׳:ח׳) שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. דְּהָא כַּמָה אַסְיָין אִתְכְּנָשׁוּ עָלֵיהּ, לְמִנְדַּע קֵץ דְּמַרְעָא דִּילֵיהּ, בְּאִלֵּין דְּפִיקִין, וְלָא הֲוָה חַד מִנַּיְיהוּ דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בְּהוֹן, דִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא חוֹלֶה, לָא כָּל אַסְיָא בָּקִי לְאִשְׁתְּמוֹדַע בֵּיהּ, דְּאִית דְּפִיקִין דקשר"ק קש"ק קר"ק, דְּאָמַר נָבִיא עָלַיְיהוּ (ישעיהו כ״ו:י״ז) כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ.

And now a physician is needed, to know by how many grades the pulse of that sick one has risen in the exile of Edom, of whom it is said, “that I am sick with love” (S. S. 5, 8). For many physicians have gathered about him, to know the end of his sickness by these pulses, and not one of them could recognise them; for the pulse of that sick one — not every physician is expert to recognise it. For there are pulses of Koph-Shin-Resh-Koph, Koph-Shin-Koph, Koph-Resh-Koph, of which the prophet said, “Like as a woman with child, that draws near the time of her delivery, is in pain and cries out in her pangs” (Isa. 26, 17).

Segment 3ג׳

וְכֻלְּהוּ עֶשֶׂר שׁוֹפָרוֹת, כְּלִילָן בִּתְלַת, דְּאִינּוּן סִימַן קש"ר, דְּאִיהוּ תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה. וּתְקִיעָה אַחְזִי אֲרִיכוּ דְּגָלוּתָא, שְׁבָרִים קְרִיבוּ דְּגָלוּתָא. תְּרוּעָה בֵּיהּ יֵיתֵי פּוּרְקָנָא, דְּאַחְזֵי דּוֹחֲקָא בָּתַר דּוֹחֲקָא, וְלֵית רְוָוחָא בֵּין דָּא לְדָא, דְּוַדַּאי כֵּיוָן דִּשְׁאַר עַמִּין מְעַכְּבִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דּוֹחֲקָא דִּלְהוֹן מְקָרֵב לוֹן פּוּרְקָנָא. אוּף הָכִי מְהִירוּ דִּדְפִיקוּ דָּא בָתֶר דָּא, בֵּיהּ נָפִיק נַפְשָׁא דְּבַּר נָשׁ, בָּתַר דְּלֵית רֶיוַח בֵּין דָּא לְדָא.

And all the ten shofarot are comprised in three, which are the sign Koph-Shin-Resh, which is tekiah, shevarim, teruah. And tekiah shows the length of the exile; shevarim, the nearness of the exile; teruah — by it redemption will come, for it shows oppression after oppression, with no respite between one and the next. For surely, since the other nations hold Israel back in exile, their oppression brings redemption near to them. So too the rapidity of the pulse, one beat after another: by it a man's soul goes out, since there is no interval between one and the next.