זוהר, נשא ו׳Zohar, Nasso 6

Segment 1א׳

(דניאל י״ב:י׳) וְהַמַשְׂכִּילִים יָבִינוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה, דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיִּי, בְּגִינַיְיהוּ אִתְּמַר, (דניאל י״ב:ג׳) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דברים ל״ב:י״ב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

“And they that are wise shall understand” (Dan. 12, 10) — from the side of binah, which is the tree of life. Concerning them it is said, “And they that are wise shall shine as the brightness of the firmament” (Dan. 12, 3) — through this composition of yours, which is the Book of the Zohar, from the brightness of the supernal Mother, repentance. For these no trial is needed. And because Israel are destined to taste from the tree of life, which is this Book of the Zohar, they will go out with it from exile in mercy. And there shall be fulfilled in them, “The Lord alone did lead him, and there was no strange god with Him” (Deut. 32, 12).

Segment 2ב׳

וְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אִיסוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה, לָא שַׁלְטָא עַל יִשְׂרָאֵל יַתִּיר, דְּהָא פַּרְנָסָה דִּילָן לָא לִיהֱוִי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּלֵית תַּמָּן לָא קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְּרַע, וְלָא מַחֲלוֹקֶת מֵרוּחַ הַטוּמְאָה, דִּכְתִּיב, (זכריה י״ג:ב׳) וְאֶת רוּחַ הַטוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.

And the tree of good and evil, which is forbidden and permitted, defilement and purity, will not rule over Israel any longer; for our sustenance will not be except from the side of the tree of life, where there is no difficulty from the side of evil, and no dispute from the spirit of defilement, as it is written, “and I will cause the unclean spirit to pass out of the land” (Zech. 13, 2).

Segment 3ג׳

דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּטוֹב, דְּאָכְלִין טָהֳרָה כָּשֵׁר הֵיתֶּר, וְלָא מֵעֵרֶב רַב, דְּאָכְלִין טוּמְאָה פָּסוּל אִיסוּר, דְּאִינּוּן מְסָאֲבִין, דִּמְסָאֲבִין גַּרְמַיְיהוּ בְּנִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה. בְּגִין דְּאִינּוּן בְּנוֹי דְּלִילִית, דְּאִיהִי, נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה חַזְרִין לְשָׁרְשַׁיְהוּ. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (ישעיהו י״ד:כ״ט) כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יִצֵּא צֶּפַע.

That the students of the Torah shall not be sustained by the unlearned, but from the side of good — who eat what is pure, fit and permitted — and not from the mixed multitude, who eat what is defiled, unfit and forbidden; for they are defiled, and they defile themselves with a menstruant, a bondmaid, a gentile woman, a harlot. Because they are the sons of Lilith, who is herself menstruant, bondmaid, gentile woman, harlot, and they return to their roots. And concerning them it is said, “For out of the serpent’s root shall come forth a basilisk” (Isa. 14, 29).