זוהר, משפטים ג׳Zohar, Mishpatim 3

Segment 1א׳

רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסִי אִעֲרָעוּ חַד לֵילְיָא בְּמִגְדַּל דְּצוֹר. אִתְאֲרָחוּ תַּמָּן וְחַדּוּ דָּא בְּדָא. אָמַר רַבִּי יוֹסִי, כַּמָּה חַדֵּינָא דַּחֲמֵינָא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּהַשְׁתָּא בְּכָל אָרְחָא דָּא, אִצְטָעַרְנָא בַּחֲדָא סָבָא, טַיָּיעָא, דְּהֲוָה שָׁאִיל לִי כָּל אָרְחָא.

R. Hiya and R. Jose met one night at the tower of Tyrus, and greatly enjoyed one another’s company. Said R. Jose: ‘How glad am I to behold the countenance of the Shekinah! For during the whole of my journey here I was molested by the chatter of an old carrier who pestered me with all sorts of foolish questions;

Segment 2ב׳

מַאן הוּא נְחָשָׁא, דְּפָרַח בַּאֲוִירָא, וְאָזִיל בְּפִרוּדָא, וּבֵין כַּךְ וּבֵין כַּךְ, אִית נַיְיחָא לְחַד נְמָלָה, דְּשָׁכִיב בֵּין שִׁנּוֹי. שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסִיֵּים בְּפִרוּדָא. וּמַאי אִיהוּ נִשְׁרָא, דְּקָא מְקַנְּנָא, בְּאִילָן דְּלָא הֲוָה. בְּנוֹי דְּאִתְגְּזָלוּ, וְלָאו מִן בִּרְיָין. דְּאִתְבְּרִיאוּ בַּאֲתָר דְּלָא אִתְבְּרִיאוּ. כַּד סַלְּקִין נַחְתִּין, כַּד נַחְתִּין סַלְּקִין. תְּרֵין דְּאִינּוּן חַד, וְחַד דְּאִינּוּן תְּלָתָא. מַהוּ עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא, וְלֵית לָהּ עֵיינִין, וְגוּפָא טְמִירְתָּא וְאִתְגַּלְיָא, אִיהִי נַפְקַת בְּצַפְרָא, וְאִתְכַּסִּיאַת בִּימָמָא. אִתְקַשְׁטַת בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הָווֹ.

Which serpent is it that flies in the air whilst an ant lies undisturbed between its teeth? What is it that begins in union and ends in separation? Which eagle is it whose nest is in a tree that does not yet exist, and whose young ones are plundered by creatures who have not yet been created, and in a place which is not? What are those which when they ascend descend, and when they descend ascend? And what is it two of which are one and one of which is three? And who is the beautiful virgin who has no eyes and whose body is concealed and yet revealed-revealed in the morning and concealed during the day, and who is adorned with ornaments which do not exist?

Segment 3ג׳

כָּל דָּא שָׁאִיל בְּאָרְחָא, וְאִצְטָעַרְנָא. וְהַשְׁתָּא אִית לִי נַיְיחָא. דְּאִילּוּ הֲוֵינָא כַּחֲדָא, אִתְעֲסַקְנָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, מַה דַּהֲוֵינָן בְּמִלִּין אַחֲרָנִין דְּתֹהוּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְהַהוּא סָבָא טַיָּיעָא, יַדְעַת בֵּיהּ כְּלוּם. אָמַר לֵיהּ, יָדַעְנָא, דְּלֵית מַמָּשׁוּ בְּמִלּוֹי. דְּאִילּוּ הֲוָה יָדַע, יִפְתָּח בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא הֲוָה אָרְחָא בְּרֵיקָנַיָּיא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְהַהוּא טַיָּיעָא אִית הָכָא, דְּהָא לְזִמְנִין בְּאִינּוּן רֵיקָנִין, יִשְׁכַּח גְּבָר זַגִּין דְּדַהֲבָא. אָמַר לֵיהּ, הָא הָכָא אִיהוּ, וְאַתְקִין חֲמָרֵיהּ בְּמֵיכְלָא.

So he went on plaguing me the whole of the way. But now I shall have peace and quiet, and we can devote ourselves to discussing the Torah instead of wasting time in empty talk.’ Said R. Hiya: ‘Dost thou know anything of the old man?’ R. Jose replied: ‘I only know that there is nothing in him; for if there were, he would have expounded some text of Scripture, and the time spent on the road would not have been profitless.’ ‘Is the old man in this house?’ asked R. Hiya. ‘For sometimes it happens that in vessels that seem empty grains of gold can be discovered.’ ‘Yes,’ replied R. Jose, ‘he is here, preparing fodder for his donkey.’