זוהר, מקץ ט״וZohar, Miketz 15

Segment 1א׳

אַהֲדַרְנָא לְמִילֵי קַדְמָאֵי: וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנִי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב וְגו'. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (מיכה ה׳:ו׳) וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְיָ כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְק1ַוְּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם. תָּא חֲזֵי, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, כַּד נְהוֹרָא סָלְקָא. אִתְעַר חַד צִיפֳּרָא בְּאִילָנָא דְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וְקָרֵי תְּלַת זִמְנִין. וְשַׁרְבִיטָא יִזְדָּקַּף, וְכָרוֹזָא קָרֵי בְחָיִל, לְכוֹן אָמְרִין, הוּרְמָנִי דְּבוֹרְיָירֵי. מַאן מִנְּכוֹן דְּחָמֵי וְלָא חָמֵי. דְּקָיְימָא בְּעַלְמָא, וְלָא יָדְעֵי עַל מַה קָּיְימֵי, לָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְמָארֵיהוֹן. אוֹרַיְיתָא קָיְימָא קַמַּיְיהוּ, וְלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בָהּ. טַב לוֹן דְּלָא יִבָּרוּן, עַל מַה יְּקוּמוּן בְּלָא סָכְלְתָנוּ. וַוי לוֹן כַּד יִתְעָרוּן יוֹמֵי דְרַע עֲלַיְיהוּ, וְיִטְרְדוּן לְהוֹן מֵעָלְמָא.

Let us return to our subject. AND UNTO JOSEPH WERE BORN TWO SONS BEFORE THE YEAR OF THE FAMINE CAME, ETC. R. Isaac opened a discourse on the verse: And the remnant of Jacob shall be in the midst of many peoples as dew from the Lord, as showers upon the grass, that are not looked for from men, nor awaited at the hands of the sons of men (Micah 5, 6). ‘Observe’, he said, ‘that every day as soon as day breaks a certain bird wakes up on a tree in the Garden of Eden and calls three times in succession, whereupon the twig on which it sits stands upright, and then a herald cries aloud, saying: “To you the warning is given, O rulers of the world. There are those among you that see without seeing, that stand without knowing what supports them, and that regard not the glory of their Master.” The Torah is standing in their presence, but they occupy not themselves with it. It were better for them not to have been born. How can they exist without understanding? Woe to them when the days of evil will bestir themselves against them and extirpate them from the world.

Segment 2ב׳

מַאן אִינוּן יוֹמִין דְּרַע, אִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּאִינוּן יוֹמֵי דְּסִיבוּ, לָאו הָכִי. דְּהָא יוֹמֵי דְסִיבוּ, אִי זָכָה בִּבְנִין וּבְנִי בְנִין, יוֹמֵי דְטַב אִינוּן. מַאן אִינוּן יוֹמִין דְּרַע,

What are the “days of evil”? They are not the days of old age, inasmuch as for him who has children and grandchildren those are good days.

Segment 3ג׳

אֶלָּא אִינוּן כְּמָה דְאִתְּמָר. דִּכְתִיב, (קהלת י״ב:א׳) וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, לָאו אִינוּן יוֹמִין דְּסִיבוּ. אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. וְכָל אָת וְאָת עָאֳלַת קַמֵּיהּ, עַד דְּאִתְקָיְימוּ כֻּלְּהוּ אַתְוָון בְּאָת בֵי"ת. וְכָל אִינוּן אַלְפָא בֵּיתוֹת דְּאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, כֻּלְּהוּ קָיְימֵי (כלהו) לְמִבְרִי עָלְמָא.

These days of evil are those indicated in the verse, “Remember then thy creator in the days of thy youth, before the evil days come” (Eccl. 12, 1). The esoteric reference is as follows. When the Holy One, blessed be He, created the world, He created it by means of the letters of the Torah, all the letters of the Alphabet having presented themselves before Him until finally the letter Beth was chosen for the starting point. Moreover, the various Alphabets in their variety of permutation presented themselves to participate in the Creation.