זוהר, כי תצא ל׳Zohar, Ki Teitzei 30

Segment 1א׳

הָכִי בְּגַוְונָא דָּא מַצָּה, בָּהּ מְזַמְּנִין לְשִׁבְעָה יוֹמִין דְּפֶסַח. מְזַמְּנִין לְשִׁבְעָה יוֹמִין דְּסֻכּוֹת, בְּשִׁבְעָה מִינֵי, דְּאִינּוּן לוּלָב, וְאֶתְרוֹג, וְג' הֲדַסִּים, וּב' בַּדֵי עֲרָבָה. (בשבועות) שְׁבוּעוֹת, קָרָאן לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא. רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹמָא דְּדִינָא, כָּל חַד בְּמִינֵיהּ.

So in this same manner is the unleavened bread: with it they invite the seven days of Passover. They invite the seven days of Tabernacles with seven kinds, which are the lulav, and the etrog, and three myrtles, and two willow branches. (On the Feast of Weeks) the Feast of Weeks: so they are called in the Torah. The New Year is a day of judgement — each one according to its kind.

Segment 2ב׳

כָּל מַאן דְּקָרָא, כָּל דַּרְגָּא בְּמִינֵיהּ, יִתְקַיֵּים בֵּיהּ, (ישעיהו נ״ח:ט׳) אָז תִּקְרָא וַיְיָ' יַעֲנֶה. אָ"ז, ז' יוֹמִין דְּסֻכּוֹת, וְחַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. אָ"ז, מַצָּה, וְז' יוֹמִין דְּפֶסַח. אָ"ז, סוּכָּה, וְז' מִינִין דְּלוּלָב, דְּאִינּוּן שָׁלֹשׁ הֲדַסִּים, וּשְׁנֵי עֲרָבוֹת, לוּלָב, וְאֶתְרוֹג, וּכְלִילָן בְּד', הָא חַד סָרֵי, כְּחוּשְׁבַּן ה"ו. וְצָרִיךְ לוֹמַר הַלֵּל עָלַיְיהוּ, הַלְלוּיָהּ, לְאַשְׁלְמָא שֵׁם יְדוָֹד.

Whoever calls each grade according to its kind, there shall be fulfilled in him, “Then you shall call, and the Lord will answer” (Isa. 58, 9). Az, then: the seven days of Tabernacles, and the festival of the Eighth Day of Solemn Assembly. Az: the unleavened bread, and the seven days of Passover. Az: the booth, and the seven kinds of the lulav, which are three myrtles, and two willows, the lulav, and the etrog — and they are comprised in four; behold, eleven, according to the number of He-Vau. And one must say Hallel over them, Halleluyah, to complete the name of the Tetragrammaton.

Segment 3ג׳

וְצָרִיךְ לְסַלְּקָא לָהּ בְּמַחֲשָׁבָה, בְּאַרְבַּע מִינִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ז׳:ט׳) אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר. אֶעֱלֶ"ה סִימַן: אֶתְרוֹ"ג, עֲרָבָ"ה, לוּלָ"ב, הֲדָ"ס. וּמַחֲשָׁבָה שְׁמָא מְפֹרָשׁ, אִשְׁתְלִים בָּהּ י"ד, כְּגַוְונָא דְּי"ד פִּרְקִין דִּיְדָא דִּימִינָא, דְּבֵיהּ צָרִיךְ לְנַטְלָא לוּלָב. הֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה, שָׁבֻעוֹת, שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה י"ד. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, י"ד בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר, וּבְעֶשֶׂר שׁוֹפָרוֹת, כִּדְאוֹקִימְנָא לְעֵילָּא.

And one must raise her up in thought, with the four kinds. That is what is written, “I said: I will climb up into the palm-tree” (S. S. 7, 9). E'eleh is a sign: etrog, aravah, lulav, hadas. And thought is the Ineffable Name, in which the fourteen is completed, even as the fourteen joints of the right hand, with which one must take the lulav. Behold, the giving of the Torah, the Feast of Weeks: seven and seven, fourteen. On the New Year, fourteen, in the voice of the shofar and in the ten shofarot, as we have explained above.