זוהר, הקדמה ד׳Zohar, Introduction 4

Segment 1א׳

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי פְּסוֹק מִילָךְ וְיִתְגְּלֵי סְתִימָא דְרָזָא עִלָּאָה דִּבְנֵי עָלְמָא לָא יָדְעִין. שָׁתִיק רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְקָאִים רִגְעָא (נ"א שְׁעָתָא) חָדָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעון, אֶלְעָזָר מַאי אֵלֶּה. אִי תֵימָא כֹּכְבַיָא וּמַזָּלֵי, הָא אִתְחֲזָאָן תַּמָּן תָּדִיר. וּבְמָּ"ה אִתְבְּרִיאוּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ל״ג:ו׳) בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. אִי עַל מִלִּין סְתִימִין לָא לִכְתּוב אֵלֶּה דְּהָא אִיתְגַּלְּיָא אִיהוּ.

Said R. Simeon, ‘Eleazar, son of mine, cease thy discourse, that there may be revealed the higher mysteries which remain sealed for the people of this world.’ R. Eleazar then fell into silence. R. Simeon wept a while and then said: ‘Eleazar, what is meant by the term “these”? Surely not the stars and the other heavenly bodies, since they are always visible, and were created through Mah, as we read, “By the word of the Lord were the heavens made” (Ps. 33, 6). Nor can it imply the things inaccessible to our gaze, since the vocable “these” obviously points to things that are revealed.

Segment 2ב׳

אֶלָּא רָזָא דָא לָא אִתְגַּלְּיָא בַּר יוֹמָא חַד דַּהֲוֵינָא עַל כֵּיף יַמָּא, וְאָתָא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לִי רִבִּי, יָדַעְתְּ מַה הוּא, מִי בָּרָא אֵלֶּה. אֲמִינָא לֵיהּ אִלֵּין שְׁמַיָּא וְחֵילֵהון עובָדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ וּלְבָרְכָא לֵיהּ דִּכְתִיב, (תהילים ח׳:ב׳) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךְ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךְ וְגו' יְיָ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ.

This mystery remained sealed until one day, whilst I was on the sea-shore, Elijah came and said to me, “Master, what means ‘Mi (Who?) created these?’ “I said to him, “That refers to the heavens and their hosts, the works of the Holy One, blessed be He, works through the contemplation of which man comes to bless Him, as it is written, ‘When I behold thy heavens, the work of thy fingers, etc. O Lord our God, how glorious is thy name in all the earth!’ ” (Ps. 8, 4-10).

Segment 3ג׳

אָמַר לִי רִבִּי מִלָּה סְתִימָא הֲוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְגָלֵי בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְדָא הוּא. בְּשַׁעְתָּא דִּסְתִימָא דְכָל סְתִימִין בָּעָא לְאִתְגַּלְּיָא, עֲבַד בְּרֵישָׁא נְקוּדָ"ה (להלן ט"ו א', משפטים ק"ה א', ט' ב', שמות רכ"ו ב', רכ"ח א) חֲדָא, וְדָא סָלִיק לְמֶהוֵי מַחֲשָׁבָה. צִיֵּיר בָּהּ כָּל צִיּוּרִין. חָקַק בָּהּ כָּל גְּלִיפִין.

Then he said to me, “Master, the Holy One, blessed be He, had a deep secret which He at length revealed at the celestial Academy. It is this. When the most Mysterious wished to reveal Himself, He first produced a single point which was transmuted into a thought, and in this He executed innumerable designs, and engraved innumerable gravings.