זוהר, הקדמה י׳Zohar, Introduction 10

Segment 1א׳

אִשְׁתַּטַּח רִבִּי חִיָּיא בְּאַרְעָא וּנְשַׁק לְעַפְרָא, וּבְכָה וְאָמַר עַפְרָא עַפְרָא כַּמָּה אַתְּ קְשֵׁי קְדַל, כַּמָּה אַתְּ בַּחֲצִיפוּ. דְּכָל מַחֲמַדֵּי עֵינָא יִתְבְּלוּן בָּךְ, כָּל עַמּוּדֵי נְהוֹרִין דְּעָלְמָא תֵּיכוּל וְתֵידוּק. כַּמָּה אַתְּ חֲצִיפָא, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא דְּהֲוָה נָהִיר עָלְמָא, שַׁלִּיטָא רַבְרְבָא מְמַנָּא דִּזְכוּתֵיהּ מְקַיֵּים עָלְמָא אִתְבְּלֵי בָּךְ. רִבִּי שִׁמְעוֹן נְהִירוּ דְּבוּצִינָא נְהִירוּ דְּעָלְמִין אַנְתְּ בָּלֵי בְּעַפְרָא וְאַנְתְּ קַיַּים וְנָהֵג עָלְמָא. אִשְׁתּוֹמֵם רִגְעָא חָדָא, וְאָמַר עַפְרָא עַפְרָא לָא תִתְגָּאֵי דְּלָא יִתְמַסְּרוּן בָּךְ עַמּוּדִין דְּעָלְמָא דְּהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן לָא אִתְבְּלֵי בָּךְ.

R. Hiya then prostrated himself on the earth, kissed the dust, and said weeping: ‘Dust, Dust, how stiffnecked art thou, how shameless art thou that all the delights of the eye perish within thee! All the beacons of light thou consumes and grindest into nothingness. Fie on thy shamelessness! That Sacred Lamp that illuminated the world, the mighty spiritual force by whose merits the world exists, is consumed by thee. Oh, R. Simeon, thou beacon of light, source of light to the world, how hast thou turned to dust, thou leader of the world whilst alive!’ After falling for a moment into a reverie, he continued, ‘O dust, dust! pride not thyself, for the pillars of the world will not be delivered into thy power, nor will R. Simeon perish within thee.’

Segment 2ב׳

קָם רִבִּי חִיָּיא וְהֲוָה בָּכֵי. אֲזַל וְרִבִּי יוֹסֵי עִמֵּיהּ. מֵהַהוּא יוֹמָא אִתְעַנֵּי אַרְבְּעִין יוֹמִין לְמֶחמֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ לֵית אַנְתְּ רַשַּׁאי לְמֶחֱמֵי לֵיהּ. בְּכָה וְאִתְעַנִּי אַרְבְּעִין יוֹמִין אַחֲרִינִין. אַחֲזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶזְוָוא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, דְּהֲווּ לָעָאן בְּמִלָּה דָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְהֲווּ כַּמָּה אַלְפִין צַיְיתִין לְמִלּוּלֵיהּ.

R. Hiya then arose weeping and set out in company with R. Jose. He fasted from that day for forty days, in order that he might see R. Simeon. ‘Thou canst not see him’ was all the answer to his supplication. He then fasted another forty days, at the end of which he saw in a vision R. Simeon and his son R. Eleazar discussing the very subject which R. Jose had just explained to him, while thousands were looking on and listening.

Segment 3ג׳

אַדְהָכִי חֲמָא כַּמָּה גַדְפִין רַבְרְבִין עִלָּאִין וּסְלִיקוּ עֲלַייהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וּסְלִיקוּ לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, וְכָל אִלֵּין גַּדְפִין הֲווּ מְחַכָּאן לְהוּ. חֲמָא דְמִתְהַדְּרָן וּמִתְחַדְּשָׁן בְּזִיווֹן וּנְהִירוּ יַתִּיר מִנְהוֹרָא דְזִיוָא דְשִׁמְשָׁא.

Meanwhile, there appeared a host of huge winged celestial beings upon whose wings R. Simeon and his son R. Eleazar were borne aloft into the heavenly Academy, whilst those beings remained at the threshold, awaiting them. Their splendour was constantly renewed, and they radiated a light exceeding that of the sun.