זוהר, אמור מ״דZohar, Emor 44

Section 44 of 51 in Emor — 5 segments

Segment 1א׳

(ויקרא כ״ג:מ׳) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ', רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (ישעיהו מ״ג:ז׳) כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי, דָּא אָדָם, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ (נ"א בדיוקניה), דִּכְתִּיב, (בראשית א׳:כ״ז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. וְקָרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאַפִּיק קְשׁוֹט וְדִינָא בְּעָלְמָא, וְאִקְרֵי אֱלֹהִים, דִּכְתִּיב, (שמות כ״ב:כ״ז) אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל.

R. Simeon quoted here the verse: “Every one that is called by my name, for my glory I have created him, I have formed him, yea I have made him” (Isa. 63, 7). ‘ “Every one that is called by my name”: this is man whom God has created in His likeness and whom He calls by His own name when he does truth and justice, as it is written, “Thou shalt not revile the judges” (Elohim, Ex. 22, 28).

Segment 2ב׳

קְרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, דִּכְתִּיב וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְשַׁפִּיר. הָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִתְּמַר. וְכַךְ הוּא בְּזִוּוּגָא דְּתַרְוַיְיהוּ, בְּצֶלֶם וּדְמוּת. וְאָדָם מִדְּכָר וְנוּקְבָּא נָפַק.

“I have formed him, yea I have made him”: as has been explained, the words “Let us make man in our image, after our likeness” refer to the time of wedlock, namely, the union of “image” and “likeness”, so that man issued from Male and Female.

Segment 3ג׳

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אַשְׁכַּחְנָא, דִּבְשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְתַתָּא, שָׁדַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד דִּיּוּקְנָא כְּפַרְצוּפָא דְּבַּר נָשׁ, רְשִׁימָא חֲקִיקָא בְּצוּלְמָא, וְקַיְּימָא עַל הַהוּא זִוּוּגָא. וְאִלְמָלֵא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְעֵינָא לְמֵחֱזֵי, חָמֵי בַּר נָשׁ עַל רֵישֵׁיהּ חַד צוּלְמָא, רְשִׁימָא כְּפַרְצוּפָא דְּבַּר נָשׁ, וּבְהַהוּא צוּלְמָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, וְעַד דְּקַיְּימָא (ס"א ועד לא קיימא) הַהוּא צוּלְמָא דְּשָׁדַר לֵיהּ מָארֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְיִשְׁתְּכַּח תַּמָּן, לָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.

In the Book of King Solomon it is written that at the hour of wedded union on earth, God sends a certain form with the figure of a human being which hovers over the union, and if a man’s eye were capable of such a thing it would see such a form over his head.

Segment 4ד׳

הַהוּא צֶלֶם אִזְדְּמַן לָקֳבְלֵיהּ, עַד דְּנָפִיק לְעָלְמָא. כַּד נָפַק, בְּהַהוּא צֶלֶם אִתְרַבֵּי, בְּהַהוּא צֶלֶם אָזִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ל״ט:ז׳) אַךְ (שמות קמ"ב ע"ב, י"ג ע"ב, מ"ב) בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ. וְהַאי צֶלֶם אִיהוּ מִלְּעֵילָּא.

The child is created in that form, and before that form stands over a man’s head the child is not created, that form being prepared for it before it issues into the world. In that form it grows up, in that form it goes about, as it is written, “Surely every man walketh in a form” (zelem, Ps. 39, 9). This form is from on high.

Segment 5ה׳

בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן רוּחִין נַפְקָן מֵאַתְרַיְיהוּ, כָּל רוּחָא וְרוּחָא אִתְתָּקַּן קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּתִקּוּנֵי יְקָר, בְּפַרְצוּפָא דְּקָאִים בְּהַאי עָלְמָא. וּמֵהַהוּא דִּיּוּקְנָא תִּקּוּנָא יְקָר, נָפִיק הַאי צֶלֶם. וְדָא תְּלִיתָאָה לְרוּחָא, וְאַקְדִּימַת בְּהַאי עָלְמָא, בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח. וְלֵית לָךָ זִוּוּגָא בְּעָלְמָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח צֶלֶם בְּגַוַּויְיהוּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, הַאי צֶלֶם קַדִּישָׁא, וּמֵאֲתַר קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח בְּגַוַויְיהוּ. וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, צֶלֶם מֵאִינּוּן זִינִין בִּישִׁין. מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּגַוַויְיהוּ. וְעַל דָּא, לָא לִיבְעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ, לְאִתְעָרְבָא צוּלְמָא דִּילֵיהּ, בְּצוּלְמָא דְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, בְּגִין דְּהַאי קַדִּישָׁא, וְהַאי מִסְאֲבָא. תָּא חֲזֵי מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ'. (עד דמלכא דזמין אושפיזין. זה המאמר כתוב בפרשת ויחי יעקב דף ר"ך עמוד א' שורה א' (ושייך כאן) ואלו החילופים מצאתי בין הכתוב בהעתק לבין הכתוב שם. שורה כ"ב במקום עלמין מצאתי צולמין. שורה כ"ה במקום יעדי דיני גריע. שם במקום ידה מצאתי דינא. שורה ל"א מי יתן ערב ודא כד נהרא סיהרא וליליא אתתקן בנהורא. שורה ל"ה עובדין מצאתי בריין. עמוד ב' שורה ה' ביה חילא. שורה ו' יצרתיו היינו וענף עץ עבות. אף עשיתיו. שורה י"ד לחירו ועל דא קרינא ליה יום הראשון דא בספרא דאגדתא ושפיר הוא. שורה כ"ד דאבא בגין כך כלא יאה ולא בסימא לפירין ולא עביד פירין. שורה כ"ה הדין צ"ל תרין. שורה כ"ו לבירא ד"א. שורה כ"ט יעקב צ"ל בירא. שורה ל"א דא בדא צ"ל דא בלא דא. שורה ל"ג צ"ל אף על גב דבהאי נחל דינא לא אשתכח ביה. שורה ל"ה צ"ל דצדיק איבא וכנישו רברבא נפקי מנייהו. שורה ל"ו צ"ל מנייהו לא איבא ולא טעמא. שם וכלא שפיר ועל דא אתרוג בשמאלא. ובסוף המאמר מצאתי כתוב דכתיב).

When the spirits go forth from their places, each one stands before the Holy King with its adornments, with the countenance which it is to wear in this world; and from that adornment comes forth this form (zelem). Thus it is the third from the spirit, and it comes down first to this world at the time of wedded union, from which it is never absent. In the case of Israel, who are holy, this zelem is holy and from a holy place. But for the heathens it comes from the “evil species”, from the side of uncleanness. Therefore a man should not mix his form with that of a heathen, because the one is holy and the other unclean. This explains why the dead body of an Israelite defiles while the dead body of a heathen does not defile. For when an Israelite dies, all the sanctifications of his Master depart from him, and that holy form and holy spirit leave him and his body is left unclean. But the contrary is the case with the heathen: his form and spirit are unclean in him when he is alive, but when he dies they leave him, and his body, though unclean itself, does not propagate uncleanness. Observe that when judgement is aroused, and God sits upon the throne of judgement to judge the world, a man should betake himself to repentance and amend his ways, since on this day the sentences are written. If a man repents in time, his sentence is torn up. If not, he still has a chance on the Day of Atonement. If still his repentance is not perfect, his sentence is suspended till the last day, the eighth of the Feast of Tabernacles, after which the sentences are no more returned to the court of the King. The sign is that a man’s shadows depart from him.’

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Zohar — Vocalized Zohar, Israel 2013, via Sefaria

English: The Zohar — Soncino Press, London 1933 (public domain)