זוהר, אמור מ״בZohar, Emor 42

Segment 1א׳

(ויקרא כ״ג:ו׳) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (במדבר כ״א:א׳) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. תָּנֵינָן, ג' מַתְּנָן עִלָּאִין, אִזְדְּמָנוּ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי תְּלָתָא אָחִין: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. מָן, בִּזְכוּת מֹשֶׁה. עֲנָנֵי כָּבוֹד, בִּזְכוּת אַהֲרֹן. בְּאֵר, בִּזְכוּת מִרְיָם. וְכֻלְּהוּ אֲחִידָן לְעֵילָּא. מָן בִּזְכוּת מֹשֶׁה, דִּכְתִּיב, (שמות ט״ז:ד׳) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם מִן הַשָּׁמַיִם (דייקא), דָּא מֹשֶׁה. עֲנָנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, דִּכְתִּיב, (במדבר י״ד:י״ד) אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן (אהרן) נִרְאָה אַתָּה יְיָ' וְגוֹ', וּכְתִיב (ויקרא ט״ז:י״ג) וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת. מַה לְהַלָּן, שִׁבְעָה. אַף כָּאן נָמֵי שִׁבְעָה. דְּהָא בַּקְּטֹרֶת שִׁבְעָה עֲנָנִין מִתְקַשְּׁרָן כַּחֲדָא (ועוד). וְאַהֲרֹן רֵישָׁא לְכָל שִׁבְעָה עֲנָנִין הוּא וְהוּא קָשִׁיר לְשִׁית אָחֳרָנִין בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא.

AND ON THE FIFTEENTH DAY (Lev. 23, 6). R. Judah opened: “And the Canaanite, the king of Arad, heard” (Num. 21, 1). As we have learnt, three supernal gifts were made ready for Israel through three brothers: Moses, Aaron and Miriam. The manna, for the merit of Moses; the clouds of glory, for the merit of Aaron; the well, for the merit of Miriam. And all of them are held above. The manna, for the merit of Moses, as it is written, “Behold, I will cause to rain bread from heaven for you” (Ex. 16, 4) — “from heaven” precisely: this is Moses. The clouds of glory, for the merit of Aaron, as it is written, “that You, Lord, are seen eye to eye (Aaron),” etc. (Num. 14, 14); and it is written, “and the cloud of the incense may cover” (Lev. 16, 13). As there, seven; so here too, seven. For in the incense seven clouds are bound as one (and further). And Aaron is head over all the seven clouds, and he binds six others to himself every day.

Segment 2ב׳

בְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, דְּהָא הִיא וַדַּאי בְּאֵר אִתְקְרֵי. וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, (שמות ב׳:ד׳) וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְדֵעָה וְגוֹ'. דָּא הוּא בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְכֹלָּא קִשּׁוּרָא חַד. מֵתָה מִרְיָם, אִסְתַּלָּק בְּאֵר. דִּכְתִּיב, (במדבר כ׳:ב׳) וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָאת בְּאֵר אָחֳרָא לְאִסְתַּלְּקָא, דְּהֲוָה שְׁכִיחַ עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. כַּד חָמָאת שִׁיתָּא עֲנָנִין דַּהֲווֹ קְשִׁירִין עָלָהּ, אִתְקַשְּׁרַת הִיא בְּהוּ.

When Miriam died the well was taken from them, as it is written, “And Miriam died, and there was no water for the congregation” (Num. 20, 1, 2). Another well which was with Israel also desired to depart, but when it saw six clouds that hovered over them it remained attached to them.

Segment 3ג׳

מִית אַהֲרֹן, אִסְתְּלָקוּ אִינּוּן עֲנָנִין, וְאִסְתַּלָּק עֲנָנָא דְּבֵירָא עִמְּהוֹן. אָתָא מֹשֶׁה, אַהְדָּר לְהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ס״ח:י״ט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם. לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת וַדַּאי, אִינּוּן מַתָּנוֹת דַּהֲווֹ בְּקַדְמִיתָא בְּאֵר וַעֲנָנִין.

When Aaron died the clouds departed and the cloud of the well with them, until Moses came and brought them back.’