זוהר, אמור ל׳Zohar, Emor 30

Segment 1א׳

אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר הוּא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. וְהַאי זִמְנָא אָחֳרָא שְׁמַעְנָא לֵיהּ בְּהַאי גַּוְונָא, וְאַנְשֵׁינָא מִלֵּי. הַשְׁתָּא מִלָּה אָחֳרָא בָּעֵינָא לְמִנְדַּע, הָא חֲזֵינָא בַּפֶּסַח ז', וּבְסֻכּוֹת ז', וּשְׁלִימוּ דְּחֶדְוָותָא בְּיוֹמָא אָחֳרָא. בְּשָׁבוּעוֹת, אֲמַאי לָא אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ ז' יָמִים, וְהָא הָכָא אִתְחָזוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא.

Said R. Judah to him: ‘All this is quite correct, and this is the second time I hear it, but I had forgotten. Now I should like to know another thing. Why is it that Passover and Tabernacles consist of seven days, but not the Feast of Weeks, which really ought to more than the others?’

Segment 2ב׳

פָּתַח וְאָמַר, (שמואל ב ז׳:כ״ג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְכִי מַאי שְׁנָא הָכָא דְּאִקְרוּן יִשְׂרָאֵל אֶחָד, יַתִּיר מֵאֲתַר אָחֳרָא. אֶלָּא, כֵּיוָן דִּשְׁבָחָא דְּיִשְׂרָאֵל, אַתְיָיא לְפָרְשָׁא, קָרָא לוֹן אֶחָד, דְּהָא בְּכָל אֲתַר שְׁבָחָא דְּיִשְׂרָאֵל אֶחָד הוּא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכָל קְשִׁירוּ דְּעִלָאֵי וְתַתָּאֵי, בְּהַאי אֲתַר דְּאִקְרֵי יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח. (ועוד) דְּאִתְקְשַׁר בְּמָה דִּלְעֵילָּא, וְאִתְקְשַׁר בְּמָה דִּלְתַתָּא, וְאִתְקְשַׁר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִקְרֵי כֹּלָּא אֶחָד. וּבַאֲתַר דָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא מְהֵימְנוּתָא, וְקִשּׁוּרָא שְׁלֵימָא, וְיִחוּדָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.

He replied: ‘It is written: “Who is like thy people Israel one nation in the earth?” (2 Sam. 7, 23). Now why are Israel called “one” here rather than in any other place? It is because the text is here speaking in praise of Israel, because it is the pride of Israel to be one.

Segment 3ג׳

וְעַל דָּא, יוֹמָא דָּא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא הוּא, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא. וּכְתִיב (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ אִילָנָא הוּא דְּאִקְרֵי אֶחָד. וְעַל דָּא בְּגִין דְּאִינּוּן מִתְקַשְּׁרֵי בַּאֲתַר דָּא, אִקְרֵי הָכִי. וְעֵץ חַיִּים אֶחָד הוּא וַדַּאי אִקְרֵי, בְּגִין דְּכֹלָּא בֵּיהּ אִתְקְשַׁר, וְיוֹמָא (ס"א ושמא) דִּילֵיהּ, אֶחָד וַדַּאי, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, וְאֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא.

The reason is that the junction of upper and lower takes place at the spot called “Israel”, which is linked with what is above and what is below, and with the Community of Israel: wherefore the whole is called one, and in this spot faith becomes manifest and complete union and supernal holy unity.