זוהר, בא ד׳Zohar, Bo 4

Segment 1א׳

וְעָבַר יְיָ' לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'. תָּנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְכִי וְרָאָה אֶת הַדָּם וְאַחַר כַּךְ וּפָסַח, דְּמַשְׁמַע דְּסִימָנָא הוּא דְּעָבִיד. וְאִי תֵּימָא בְּגִין דָּמָא דְּאִיהוּ מִצְוָה, אֲמַאי לְבַר. וַאֲמַאי בִּתְלַת דּוּכְתֵּי דְּפִתְחָא. וְהָא כְּתִיב (דניאל ב׳:כ״ב) הוּא גַּלֵּי עֲמִיקָתָא וְגוֹ'. וּמַאי טַעְמָא בָּעָא דְּאִתְגַּלְיָא דָּמָא עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת.

FOR THE LORD WILL PASS THROUGH…. R. Jose commented on the expression, “The Lord shall see the blood… and pass over”. ‘Does God then’, he said, ‘require a sign? Are not all secrets revealed to Him? The explanation, however, is that only when a thought-be it good or evil-is translated into action, does it bring about its due result above, whether for reward or punishment, saving only the intention of idolatry, of which it says, “Take heed to yourselves that your heart be not deceived” (Deut. 11, 16).’

Segment 2ב׳

אֶלָּא תָּנָא, כְּתִיב, (דברים ל"ב) וַיַּרְא יְיָ' וַיִּנְאָץ, וּכְתִיב, (בראשית ו׳:ה׳) וַיַּרְא יְיָ' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. וְתָנֵינָן לָא אִתְחָזֵי אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא כַּד אִתְחָזֵי לְתַתָּא עוֹבָדָא דְּאִתְעָבֵידוּ עוֹבָדָא מִנֵּיהּ וְעַל דָא (נ"א ועד דעבדין עובדא לתתא) לָא מַשְׁגִּיחִין (נ"א לאבאשא), בַּר הִרְהוּרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִּיב, (דברים י״א:ט״ז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם. וּמִדְּאִתְעָבֵיד עוֹבָדָא, אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא אִתְּעַר, וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָּא, בֵּין לְטָב וּבֵין לְבִישׁ, בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא.

The explanation, however, is that only when a thought-be it good or evil-is translated into action, does it bring about its due result above, whether for reward or punishment, saving only the intention of idolatry, of which it says, “Take heed to yourselves that your heart be not deceived” (Deut. 11, 16).’

Segment 3ג׳

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּל שְׁוָקֵי מִצְרַיִם, מַלְיָין טַעֲוָון הֲווֹ, וְעוֹד דִּבְכָל בֵּיתָא וּבֵיתָא, הֲווֹ שְׁכִיחֵי זִינִין, דְּמִתְקַטְרֵי בְּחָרָשַׁיְיהוּ, בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין דִּלְתַתָּא, וּמִתְעָרִין רוּחַ מִסְאֲבָא בְּגַוַויְיהוּ.

As to the significance of the hyssop, R. Jose explained that all the streets and market-places of the Egyptians were filled with idols, and all their houses with implements of magic to link them with lower “crowns”,