זוהר, בראשית י״חZohar, Bereshit 18

Segment 1א׳

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עִלָּאִין שְׁמָעוּ. תַּתָּאִין אִתְכְּנָשׁוּ. אִלֵּין מָארֵי מְתִיבְתָּא דִּלְעֵילָא וְתַתָּא. אֵלִיָּהוּ בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ טוֹל רְשׁוּ וּנְחִית הָכָא, דְּהָא קְרָבָא סַגִּיאָה אִזְדַּמַּן. חֲנוֹ"ךְ מְמַנָּא נָחִית הָכָא, אַנְתְּ וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא דִתְחוֹת יְדָךְ. דְּלָא לִיקָרָא דִילִי עֲבִידְנָא, אֶלָּא לִיקָרָא דִשְׁכִינְתָּא.

Rabbi Shimon opened the discussion saying: Listen, all you celestial beings. Gather, all you earthly beings, the masters of the Yeshivah above and below. Elijah, upon an oath, ask permission from the Holy One, blessed be He, to come down here because a great battle awaits you. Come down, Chanoch Metatron, you and all the masters of the Yeshivot under your supervision. I did not do this for my glory, but for the glory of the Shechinah.

Segment 2ב׳

פָּתַח כְּמִלְקַדְּמִין וְאָמַר. זַרְקָא וַדַּאי בְּמֵיתָךְ לְסַלְּקָא צְלוֹתָא לְהַהוּא אֲתַר יְדִיעַ, כְּמָה דְּהַהִיא אַבְנָא דְקִירְטָא דְּאִזְדְּרִיקַת לְאֲתַר יְדִיעַ, הָכִי צָרִיךְ לְסַלְקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ בְּהַהִיא תַּגָּא אֶבֶן מוּכְלֶלֶת וּמְעוּטֶרֶת. דְּאִתְּמָר בָּהּ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם דְּצָרִיךְ לְסַלְקָא לָהּ תַּמָּן.

(R' Shimon) began again, saying: Assuredly by the cantillation mark, Zarka, the prayer should be elevated to that known place, just as one aims the stone in a slingshot, so should thought be elevated with concentration on prayer to that crown, which is the decorated and all-inclusive stone. Of this it is said that one should stand upright with the mention of the Name.

Segment 3ג׳

וּבְהַהוּא (אתר דסליק) לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. אַף עַל גַּב דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. הַהִיא אֶבֶן דְּאִיהִי י' דְּיַעֲקֹב דְּאִתְּמָר בָּהּ (בראשית מ״ט:כ״ד) מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל לא יַפְסִיק. וְצָרִיךְ לְסַלְקָא (נ"א לה) עַד אֵין סוֹף. וְכַד נָחִית לָהּ אִתְּמָר בֵּיהּ כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, דְּצָרִיךְ לְנַחֲתָא (נ"א לה) עַד אֵין תַּכְלִית, וְלָא יַפְסִיק (נ"א לה) מִנֵּיהּ לָא לְעֵילָא לָא לְתַתָּא.

In that place, where he elevates her to her husband, one should not stop praying, even if a snake is wound around his feet, even though it is written of it: "And you shall bruise his heel" (Beresheet 3:15). Nevertheless, the stone is hinted at by the letter Yud of Jacob, as it is written: "From thence from the shepherd, the stone of Yisrael" (Beresheet 49:24). One should not stop (elevating it to its place). One should elevate her from the central pillar to the Ein Sof. When he brings her down (from Ein Sof), it is said of him: Whoever kneels, kneels with the mention of Baruch (blessed), because he should bring her down to the Infinite endlessly, and not cause any separation between her (and Ze'er Anpin) above or below.