זוהר, במדבר ב׳Zohar, Bamidbar 2

Segment 1א׳

(במדבר ב׳:ב׳) אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאוֹתוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (ישעיהו ס״ו:י׳) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ ם וְגִילוּ בָּהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ וְגוֹ'. כַּמָה חֲבִיבָא אוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא בְּכָל אֲתָר דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּמָעוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל חַיָּילִין דִּילֵיהּ כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְמִלוּלֵיהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כ׳:כ״א) בְּכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּשַׂנְאוֹי נַפְלִין קַמֵּיהּ, וְהָא אוֹקְמוּהָ.

EVERY MAN WITH HIS OWN STANDARD, ACCORDING TO THE ENSIGNS, BY THEIR FATHER’S HOUSES, SHALL THE CHILDREN OF ISRAEL PITCH. R. Eleazar began a discourse, citing the verse: “Rejoice ye with Jerusalem, and be glad in her, all ye that love her”, etc. (Isa. 66, 10). ‘How beloved’, he said, ‘is the Torah before the Holy One, blessed be He, inasmuch as wherever words of the Torah are heard the Holy One, blessed be He, listens together with all His hosts. Indeed, He comes to lodge with the one that gives utterance to those words, as Scripture says: “In every place where I cause my name to be mentioned”, etc. (Ex. 20, 21). Moreover, the enemies of such a man fall down before him, as said elsewhere.

Segment 2ב׳

תָּא חֲזֵי, פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא עִלָּאִין אִינּוּן לְעֵילָּא. אָתֵי בַּר נָשׁ וְעָבִיד פִּקּוּדָא חֲדָא, הַהוּא פִּקּוּדָא קַיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרָא קַמֵּיהּ, וְאָמַר פְּלַנְיָיא עֲבַד לִי, וּמִן פְּלַנְיָיא אֲנָא, בְּגִין דְּאִיהוּ אִתְּעַר לֵיהּ לְעֵילָּא. כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִתְּעַר לֵיהּ לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי אִתְּעַר לְעֵילָּא, וְעָבִיד שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו כ״ז:ה׳) אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, לְעֵילָּא. (לעיל י"ד ע"ב) שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי, לְתַתָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא.

Observe this’, he continued. ‘The precepts of the Torah are exalted essences on high. Whenever a man fulfils one of the precepts, that precept presents itself, all adorned, before the Holy One, blessed be He, saying: So-and-so fulfilled me and I proceed from him. That man, thus, as he roused that precept below, caused a stirring on high, and brought about peace on high and below. Of this Scripture says: “Or else let him take hold of my strength, that he make peace with me; yea, let him make peace with me” (Isa. 27, 5); twice “peace”, to wit, peace on high and peace below. Happy is the portion of the man who observes the precepts of the Torah.

Segment 3ג׳

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַם וְגוֹ', בְּגִין דְּחֶדְוָה לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קַיְימֵי בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּתַמָּן אִתְחַבְּרַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וּכְדֵין הוּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, חֶדְוָותָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא. בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֵחדֵי, וּלְאַחְזָאָה חֵידוּ. דִּכְתִּיב, שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַם וְגִילוּ בָהּ וְגוֹ', וְגִילוּ בָהּ דַּיְיקָא.

The text cited above says: “Rejoice ye with Jerusalem”, etc., inasmuch as at no time is there joy save when Israel is established in the Holy Land, where the Wife is joined to her Spouse, diffusing thereby world-embracing joy, both on high and below. But when Israel is not in the Holy Land, a man is forbidden to display joy or gladness, as Scripture says: “Rejoice ye with Jerusalem, and be glad in her״, to wit, only when within her.’