זוהר, בלק י״דZohar, Balak 14

Segment 1א׳

(במדבר כ״ב:ו׳) וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהילים ק״ב:א׳) תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְגוֹ', תְּלַת אִינּוּן דִּכְתִּיב בְּהוּ תְּפִלָּה. וְאוֹקְמוּהָ מִלָּה דָּא, (אבל מלה דא) חַד הֲוָה מֹשֶׁה, וְחַד הֲוָה דָּוִד, וְחַד עָנִי, דְּאִתְכְּלִיל בְּהוּ, וְאִתְחַבָּר בְּהוּ. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב (חבקוק ג׳:א׳) תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָבִיא, הָא אַרְבָּע אִינּוּן. אֶלָּא חֲבַקּוּק לָאו בְּגִין תְּפִלָּה הֲוָה, וְאַף עַל גַּב דִּכְתִּיב בֵּיהּ תְּפִלָּה, תּוּשְׁבַּחְתָּא וְהוֹדָאָה אִיהוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל דְּאַחֲיָא לֵיהּ, וַעֲבַד עִמֵּיהּ נִסָּיוֹן וּגְבוּרָן, דְּהָא בְּרֵיהּ דְּשׁוּנַמִּית הֲוָה.

COME NOW, THEREFORE, I PRAY THEE, CURSE ME THIS PEOPLE, ETC. R. Abba discoursed on the verse: “A prayer of the afflicted when he is overwhelmed” (Ps. 102, 1). He said: ‘There are three to whom prayers are ascribed in the Scripture, viz., Moses and David and the afflicted one. We also find, it is true, “A prayer of Habakkuk the prophet”, but when we examine this we find that it is a praisegiving to the Almighty for having revived him and performed miracles for him.

Segment 2ב׳

אֲבָל ג' אִינּוּן דְּאִקְרוּן תְּפִלָּה. (תהילים צ׳:א׳) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵיהּ בְּבַר נָשׁ אַחֲרָא. (תהילים פ״ו:א׳) תְּפִלָּה לְדָוִד, תְּפִלָּה דָּא אִיהִי תְּפִלָּה, דְּלֵית כְּגִינֵיהּ בְּמַלְכָּא אַחֲרָא. תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה אִיהִי מֵאִינּוּן ג'. מַאן חֲשִׁיבָא מִכֻּלְּהוּ. הֲוִי אֵימָא תְּפִלָּה דְּעָנִי. תְּפִלָּה דָּא, קָדִים לַתְּפִלָּה דְּמֹשֶׁה. וְקָדִים לַתְּפִלָּה דְּדָוִד, וְקָדִים לְכָל שְׁאַר צְלוֹתִין דְּעָלְמָא.

The “prayer of Moses” is one such as no other man ever offered. The “prayer of David” (Ps. LXXXVI) is one such as no other king ever offered. Yet the prayer of the poor man is the most excellent of all, and takes precedence of the prayer of Moses or of David, or of any other man.

Segment 3ג׳

מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא. וּכְתִיב, (תהילים ל״ד:י״ט) קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְגוֹ'. וּמִסְכְּנָא עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית וְשָׁמַע מִלּוֹי. כֵּיוָן דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, פָּתַח כָּל כַּוִּי רְקִיעִין, וְכָל שְׁאַר צְלוֹתִין דְּקָא סַלְּקִין לְעֵילָּא, דָּחֵי לוֹן הַהוּא מִסְכְּנָא תְּבִיר לִבָּא, דִּכְתִּיב תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף. כִי יִתְעַטֵּף מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי כִי יַעֲטוֹף. אֶלָּא אִיהוּ עָבִיד עִטּוּפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, וְלָא עָאלִין עַד דִּצְלוֹתָא דִּילֵיהּ עָאלַת.

The reason is that the poor man is broken of heart, and it is written, “God is near to the broken of heart” (Ps. 24, 19). The poor man always expostulates with God, yet God listens and hears his words. When he prays He opens all the windows of the firmament, and all other prayers which ascend aloft have to make way for that of the broken-hearted poor man.