זוהר, תוספות כרך ג י״חZohar, Addenda, Volume III 18

Segment 1א׳

תָּנוּ רַבָּנָן, כְּשֶׁחָלָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי. עָאלוּ קַמֵּיהּ ר' פִּנְחָס, וְר' חִיָּיא, וְר' אַבָּהוּ. אָמְרוּ לוֹ, מַאן (דהוא) קְיָימָא דְעָלְמָא, שָׁכִיב. אָמַר לוֹן, לָא בִּי דִּינָא דִּלְעֵילָא מְעַיְינִין בְּדִינָאי, דְּהָא אֲנָא חֲזָאי דְּלֵית אֲנָא מִתְיְיהִיב לְמַלְאָכָא וּלְדַיָּינָא דִלְעֵילָא. דַּאֲנָא לָאו כִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא.

The sages have taught: when R. Simeon ben Yohai fell sick, R. Phineas and R. Hiya and R. Abahu came in before him. They said to him: he who is the foundation of the world lies sick. He said to them: the court above does not look into my judgement, for I have seen that I am not delivered over to an angel or to a judge above; for I am not like the rest of the sons of men.

Segment 2ב׳

אֶלָּא הַאי דִינָא דִּילִי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּיְינֵיהּ, וְלָא בִּי דִּינֵיהּ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר דָּוִד, בְּבָעוּתֵיהּ קַמֵּיהּ (תהילים מ״ג:א׳) שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי. וְכֵן שְׁלֹמֹה אָמַר, (מלכים א ח׳:נ״ט) לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ, הוּא בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא אַחֲרָא.

Rather, this judgement of mine — the Holy One, blessed be He, judges it, and not His court. And this is what David said in his petition before Him, (Ps. 43, 1) “Judge me, O God, and plead my cause.” And so Solomon said, (I Kings 8, 59) “to maintain the cause of His servant” — He alone, and no other.

Segment 3ג׳

דְּהָא תְנָן (תנינן), כְּשֶׁהָאָדָם שָׁכִיב, בֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא מִסְתַּכְּלִין בְּדִינוֹי, אִית מִנְּהוֹן דְּנָטָאן לְכַף זְכוּת, דְּאַחְזְיָין זְכוּתָא דְּבַר נָשׁ, וְאִית מִנְּהוֹן דְּנָטָאן לְכַף חוֹבָה, דְּאַחְזְיָין חוֹבָה דְּבַר נָשׁ. וְלָא נָפִיק אִינִישׁ מִן דִּינָא, כְּמָה דְּהֲוָה בָּעֵי.

For we have learnt: when a man lies sick, the court above look into his case; some of them incline to the scale of merit, showing the merit of the man, and some of them incline to the scale of guilt, showing the guilt of the man. And a man does not come out of the judgement as he would wish.